יום שני השבוע - כוח של חטיבת גולני נפגע בלחימה בדרום לבנון. שישה לוחמים נפצעו, שניים מהם באורח קשה. בתוך שתי דקות כוח הרפואה של הסיירת קופץ לזירה ומעניק לפצועים טיפול ראשוני. השישה מועברים למנחת סמוך, שם אנשי הרפואה של החטיבה מעניקים להם טיפול מציל חיים. טייס המסוק של 669 מודיע כי בתוך דקות ספורות הוא מוכן לנחות בשטח.
צוותי פלוגת הרפואה מגיעים אף הם בזריזות לזירה. אנשי הצוות, שכוללים רופאים, חובשים קרביים ולוחמים, נעים על רכבים מהירים.
כל הפצועים מקבלים טיפול ראשוני מציל חיים בפחות מ־20 דקות. שניים מהם מועלים למסוק, שעושה דרכו לבית החולים רמב״ם בחיפה.
ארבעת האחרים מועלים על האמבולנסים המהירים של פלוגת הרפואה. 28 דקות אחר כך הם כבר יהיו תחת טיפולם המסור של רופאי חדר ההלם בבית החולים בנהריה.
האירוע הזה הוא אחד מיני רבים בלחימה בעזה ובלבנון בשנה החולפת, ומגלם בתוכו את ההתנהלות המהירה ומצילת החיים של חיל הרפואה בשדה הקרב. חיל שדרכי פעולותיו נלמדות כעת בכל צבאות העולם.
המספרים לא משקרים: 7% מהנפגעים במלחמת חרבות ברזל מתו. מדובר באחוז ההרוגים בשדה הקרב הנמוך ביותר שמתועד בספרות הרפואית העולמית - בכל המלחמות, בכל הצבאות. בצה״ל מתייחסים למה שאירע במלחמה כאל פריצת דרך בעולם הרפואה הצבאית. לא פחות מזה.
"חד־משמעית התוצאות שאנחנו רואים עכשיו נובעות משנים של עבודה ועשייה ומוכנות", אומר סא"ל ד"ר עופר אלמוג, ראש ענף רפואה מבצעית בחיל הרפואה. "בנינו תפיסות עבודה שמאפשרות לאנשינו לקבל את הידע, האימונים והציוד הנדרשים. במהלך המלחמה עשינו התאמות שנדרשו, ואנחנו מצליחים בצורה יוצאת מן הכלל בצפון ובדרום".
לדבריו, "יש שלושה פרמטרים שהם שוברי שוויון במלחמה. הראשון הוא המטפלים שלנו שנמצאים בקו הראשון, יש חוליית רפואה עם כל פלוגה. יש לבנת פינוי - גדודית וחטיבתית. כל כוחות הרפואה והכוחות עצמם עוברים הכשרות רפואיות. החלק השני הוא מנות הדם המלאות שהבאנו לכל גדוד, והחלק השלישי הוא המוכנות וההסתכלות של כל המערכת הלוחמת בנושא פינוי הנפגעים.
"כיוון שהצוותים שלנו נמצאים בקו הראשון הם מטפלים מיד בפצועים. אנחנו מצליחים להביא את הפצועים שלנו מהר לבתי החולים. גם בצפון, למרות האתגרים בלחימה שם, אנחנו עדיין מצליחים לפנות את הפצועים לבתי החולים באופן מהיר מאוד".
אלמוג מדגיש כי השיעור של פציעות רסיסים ופציעות הדף דומה לסבבים הקודמים שחווינו: "מה שפוגע בלוחם דומה לדברים שפגעו בו גם קודם, בעיקר פיצוצים של נ״ט, מטענים ותמ״ס. אופי הפציעות דומה למה שראינו במלחמות הקודמות, בין השאר משום שהמיגון מגן ללוחמים על הגב ועל הראש".
בצה״ל זיהו כי משקפי המגן שחילקו ללוחמים הורידו את שיעור הפגיעות בעיניים ואת פגיעות הראש הקשות. למרות זאת מיגון זה טרם הוטמע באופן מלא בצבא, בשל העובדה כי רבים מהחיילים נמנעים להשתמש במשקפיים בשל טעמי נוחות. בחיל הרפואה מתכוונים להגביר את מאמצי ההסברה בנוגע לחשיבות הרבה של משקפי המגן בשדה הקרב.
בארסנל התוכניות של הצבא נמצאת הגדלה משמעותית כבר בשנה הקרובה של כמות הכשרות הפרמדקים והטמעתם בפלוגות השונות.
במקביל, בצה"ל החלו כבר כעת להגדיל את כמות העתודאים ללימודי רפואה – מאמץ שאת פירותיו נקצור בעוד שבע שנים.
"מאז צוק איתן אנחנו מתכננים ומביאים בפועל פרמדיקים לכל פלוגה לוחמת", מסביר אלמוג. "בצה"ל התקבלה החלטה להגדיל את הסד״כ, ויכול להיות שנגדיל אותו אף יותר על פי הצורך המבצעי. "זה יבוא לידי ביטוי גם בכמות הקורסים וגם בכמות החניכים. כמו כן, אנחנו רושמים עלייה במספר הסטודנטים לרפואה. יש עתודאים שנמצאים במסלול 'צמרת' - מסלול עתודה רפואי, שבמסגרתו הם לומדים לימודי רפואה באוניברסיטה ומסייעים לנו".
בחיל הרפואה מתמודדים כעת מול האתגר המרכזי העומד בפניהם. "הלקח שלמדנו ממלחמות ומבצעי עבר הוא כמובן למנוע מוות בשדה הקרב ולצמצם פגיעות ונפגעים. אנחנו עושים את זה באמצעות חקר ועל ידי הטיפול בשטח שניתן על ידי כוחותינו לפצועים. "שיעור החללים שלנו אל מול הפצועים הוא הנמוך ביותר שהיה אי־פעם בצה״ל. בצוק איתן למשל שיעור החללים עמד על 9% וכיום הוא עומד כאמור על 7%". כדי לסבר את האוזן, בצבאות שונים במערב מספר זה נע בין 25% ל־27%, פער אדיר.
בצה״ל לא נותנים למספרים המחמיאים לעוור את עיניהם. גם בשעה זו ממש רמת המוכנות לפעילות נמצאת בשיאה. הלחימה של צה"ל בשתי החזיתות – עזה ולבנון במקביל, יצרה רמת מיומנות גבוהה במיוחד, שבאה לידי ביטוי לא רק בשדה הקרב אלא גם בכל הקשור לטיפול ופינוי הלוחמים הפצועים.
בשנים האחרונות בחיל הרפואה שינו את הגישה, שהפכה להיות מאורגנת ומסונכרנת בכל רמות הפיקוד בצה״ל. הסנכרון בין הכוחות הרפואיים ויחידות הפינוי לבין הלוחמים גורם להכפלת הכוח של טיפול רפואי במקרה של פגיעה בשדה הקרב.