בעקבות שיגור הכטב"ם על ידי חיזבאללה הבוקר לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, שוחחנו עם ד"ר בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), והאלוף במיל' גיורא איילנד על משמעויות האירוע והשלכותיו.

בעוד סבטי ואיילנד מסכימים על האתגר שמציב איום הכטב"מים, הם חלוקים בגישתם לתגובה הנדרשת. בעוד סבטי קורא לפעולה תקיפה יותר, כולל נגד איראן, איילנד מדגיש את הצורך בהמשך הפעילות הנוכחית תוך שיפור היכולות ההגנתיות. שניהם מסכימים כי פתרון טכנולוגי מלא לאיום הכטב"מים עדיין אינו בנמצא, אך מביעים אופטימיות לגבי היכולת לפתח פתרון כזה בעתיד.

ד"ר סבטי סבור כי האירוע לא משנה באופן מהותי את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. "ישראל היא מדינה כל כך קטנה, וכולם בטווח", הסביר. "מדן ועד אילת, כל ישראל תחת טווח. למה שעכשיו נתרגש יותר?" הוא הוסיף: "בסוף לדעתי האישית, אולי זה בגלל הרקע האיראני שלי, שאני לא מתרגש ממקום של איש עם מעמד, אבל כולם אזרחים שווים, כולם תחת איום."

בנימין נתניהו על פגיעת הכטב"ם במעון רה"מ. קרדיט: לשכת רה"מ (צילום :לשכת ראש הממשלה)

עם זאת, סבטי מדגיש כי האירוע עשוי להוות נקודת מפנה בהתייחסות הממשלה לאיום. "זה יכול להפיל את האסימון לראשי הממשלה שלנו שצריך להגיב למקור הכטב"מים האלה, ובצורה חריפה כמה שיותר מהר. שזאת איראן," אמר. "אם זה יגרום לתגובה הישראלית להיות הרבה יותר טובה, הרבה יותר מדויקת, הרבה יותר חריפה, הרבה יותר אפקטיבית נגד האש מלבנון, כי הם אלה שמספקים את הכטב"מים והטילים, אז אולי יש בזה גם סוג של תועלת."

בנוגע לאתגר הטכנולוגי, סבטי ציין: "יש להם באמת תכונות אחרות, הם איטיים יותר, הם משנים מסלול. בגלל זה אנחנו לא מצליחים ליירט אותם יותר מדי." עם זאת, הוא הביע אופטימיות: "כמו שלפני כיפת ברזל לא היה דבר כזה, ופתאום היה, אז כנראה שמהנדסי העל שלנו יושבים, וכמו שהם המציאו את כיפת ברזל, אני מאמין שגם לזה ימצאו פתרון. פשוט זה לוקח קצת יותר זמן."

סבטי הדגיש כי האירוע מחייב תגובה חריפה נגד איראן עצמה. "אם עדיין לא נפלו האסימונים שצריך לפגוע במקור באיראן בצורה קשה, בצורה אפקטיבית - זה הזמן," אמר. "אם היו תהיות, אם היו לחצים מצד ארצות הברית, אז צריך לנצל את הדבר הזה כדי לנצל לחצים ולתת באמת תגובה חזקה שם ואפקטיבית כמובן."

מסוק צה''ל ליד כטב''ם בקריות (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
מסוק צה''ל ליד כטב''ם בקריות (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

מנגד, האלוף במיל' גיורא איילנד הציג גישה מעט שונה. לדבריו, "זה לא פעם ראשונה, היה לנו את זה בבסיס של גולני לפני שבועיים. תוצאות הרבה יותר קשות". איילנד הסביר את הקושי הטכנולוגי בהתמודדות עם איום הכטב"מים: "זו מטרה שהיא גם קטנה, היא גם טסה נמוך... היא גם יודעת לשנות כיוון. זה לא כמו רקטה שמרגע שמשגרים אותה אפשר לצפות לאן היא תגיע."

איילנד הדגיש כי למרות הדיוק של הכטב"מים, הנזק הפוטנציאלי שלהם מוגבל: "מדובר על כלי שיכול לקחת איתו בערך 20 ק"ג חומר נפץ מקסימום. אם זה פוגע בבית ללא מיגון אז התוצאות הן קשות כפי שראינו בגולני. אבל מקומות מוגנים בדרך כלל זה לא יחדור אותם."

בנוגע לתגובה הישראלית, איילנד סבור כי המונח "תגובה" אינו רלוונטי: "ישראל מנהלת את הלחימה בלבנון בצורה הכי טובה שאפשר. ואין פה מה ספציפית". הוא הדגיש את הצורך בפגיעה בתשתית המשגרת: "אפשר להשוות את הכטב"מים האלה למחבלים מתאבדים שהיו בעיקר באינתיפאדה השנייה. ברגע שהכטב"ם יוצא לדרך, אז ראינו קשה להתמודד איתו. לכן כמו מחבלים מתאבדים, אתה רוצה לפגוע בתשתית של לפני."

איילנד הוסיף כי למרות האתגרים, המצב טוב יותר ממה שחזה: "אני חששתי שהמציאות היא הרבה יותר קשה, שיהיו הרבה יותר רקטות על העורף, שיהיו הרבה יותר טילים מדויקים על העורף, שיהיו הרבה יותר כטב"מים ואז בעצם כל המדינה עלולה להיות משותקת וזה לא קורה לשמחתנו. ואני אומר את זה בעיקר בצד הכלכלי. נמלים ממשיכים לפעול, שדה התעופה ממשיך לפעול, מפעלי תעשייה פועלים, מערכות חשמל פועלות."