ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, שוחח עם "מעריב" על פרשיות הריגול שנחשפות בזו אחר זו בשבועות האחרונים. אקרמן הסביר כיצד פועל המנגנון, מה מניע את אותם ישראלים שמוכנים לשתף פעולה עם האיראנים ומה כדאי לישראל לעשות בנידון.
״בשבועות האחרונים נחשפות בתקשורת לא מעט פרשיות ריגול וטרור שמאחוריהן עומד המודיעין האיראני. כך למשל נחשף ביולי 24' כי חרדי תושב בית שמש גויס על ידי המודיעין האיראני על מנת לבצע משימות שונות. באוגוסט 24' פורסם דבר מעצרו של תושב רמת גן שהונחה לתלות כרוזים ולקרוא להפיכה צבאית. בספטמבר 24' נעצר מוטי ממן, יהודי בן 73 שהסכים להתגייס ולבצע משימות של התנקשות באישים בכירים", אמר אקרמן.
"במהלך החודש האחרון נחשפו עד כה שלוש התארגנויות שונות שגויסו על ידי האיראנים. שתיים מהן של יהודים שהונחו לפגוע בתשתיות, לאסוף מודיעין רגיש ולנסות לפגוע בבכירים ואחת מקרב ערביי מזרח ירושלים, שאופי משימותיהם היה דומה", ציין.
אקרמן הסביר "העובדה שהמודיעין האיראני עושה מאמצים לגייס אזרחים ישראלים ולקבל מהם מודיעין, אינה חדשה וניסיונות כאלו מתבצעים כבר שנים ארוכות. במהלך השנים האחרונות חשף שב"כ לא מעט ניסיונות איראניים לגייס אזרחים ישראלים למשימות ריגול וטרור בתוך ישראל. בחלק מהמקרים מדובר בערבים ישראלים ובחלקם ביהודים. בעבר פעל המודיעין האיראני בעיקר על אדמת טורקיה, שם ניסו אנשיו לגייס ישראלים במפגשים אישיים, אולם עם הצטמצמות נסיעות הישראלים לטורקיה עברו האיראנים לעשות שימוש גורף הפלטפורמות הרשתות החברתיות והעסקיות באינטרנט".
"רוב ניסיונות גיוס אלו נחשפים מיד עם תחילתם, כתוצאה מדיווח של אותם אזרחים לשלטונות הישראלים. השאר נחשפים כתוצאה מפעילות מודיעינית מקצועית וטכנולוגית של שב"כ. חשוב לציין כי כמעט בכל המקרים מדובר באזרחים ללא חיבור עמוק למדינה מצד אחד, כמו תושבי מזרח ירושלים, עולים חדשים או חרדים קיצוניים, ומצד שני כאלו שהינם בעלי תאוות בצע הרסנית", הוסיף.
"המודיעין האיראני משקיע מאמצים רבים לגייס מרגלים ושותפי טרור בתוך ישראל. תחת האסטרטגיה האיראנית של הפעלת חגורת אש כוללת מול ישראל במסגרת אסטרטגיית ההשמדה הכוללת. פעילות האיראנים מתבצעת בכל הרשתות החברתיות המוכרות, תוך בניית פרופילים מזויפים הנראים אמיתיים ותואמים את הפלטפורמה בה הם מופעלים" ציין אקרמן.
אקרמן הסביר את מנגנון הפעולה של האיראנים בגיוסים: "הם שולחים אלפי פניות למשתמשי קצה בישראל ופורשים רשת רחבה מאוד בתקווה להצליח לדוג כמה דגים, מה שאכן מתרחש. אלו שנופלים ברשת הם לרוב אנשים תמימים שאינם מבינים את מעשיהם או לחליפין כאמור תאבי בצע או שונאי המדינה המוכנים לבצע משימות בכל מחיר תמורת תשלום הוגן".
עוד הסביר: "הקשר עם המגויס נוצר בדרך כלל בהתחלה למטרות היכרות וסקרנות, בהמשך הוא הופך להצעות כספיות אטרקטיביות תמורת מילוי משימות פשוטות יחסית בדמות: צילומים, העברת ציוד ממקום למקום, כתיבת גרפיטי או הפצת מידע טעה ומסכסך. ככל שהקשר נשמר והמגויס בישראל נענה למשימות ומקבל את כספו בהנאה וברצון, כך עולה דרגת וחומרת המשימות המוטלות על המגויסים והם נדרשים לגייס נוספים ולהפעילם גם בתמורה לסכומי כסף גבוהים".
"שב"כ התריע בפומבי מספר רב של פעמים על ניסיונות אלו ועל הצורך להיזהר מהסתבכות בהם. ושב"כ גם מצליח לסכל ככל הנראה את כל הניסיונות הללו בשלב כלשהו. רובם סוכלו עוד טרם בוצעה פעילות ביטחונית שלילית בתוך ישראל וחלקם סוכלו לאחר שנחשפה פעולתם של המגוייסים בתחילתה. ולכן מבחינה סיכולית, שב"כ יודע להתמודד עם האיום ומצליח לסכלו באחוזים גבוהים ביותר עוד לפני התרחשותם של אירועים קשים. בכלל זה גם מקבלים הפרסומים הד תקשורתי חזק מאוד כדי לייצר הרתעה" ציין אקרמן.
אקרמן טוען: "חומרת התופעה מחייבת את מדינת ישראל לשנות גישה לחלוטין כלפי אותם מגויסים וליצר הרתעה משמעותית בנוסף להגברת התודעה בנושא זה. מבחינת ההרתעה יכולה ישראל להיאבק בתופעה בספר דרכים: ענישה כבדה מאוד בעוון בגידה וטרור, חילוט כספים ורכוש השייך לנאשמים והמעגלים שמסביבם ואף שלילת אזרחות במצבים חמורים מאוד וגירוש מהמדינה לאחר מאסר ארוך מאוד במקרים בהם מתאפשר הדבר".
בסיום דבריו הדגיש: "מבחינת אזרחי המדינה נדרשת ערנות גבוהה מאוד לעובדה שהמודיעין האיראני מאתר ומגייס באמצעות הרשתות החברתיות ולהימנע מכל קשר או מגע עם גורמים שאינם מוכרים. פעילות זה נמשכת כל הזמן בכל הרשתות והיא אף תגבר".