"ברוכים הבאים ללבנון!". הצעקה של מפקד ההאמר הכניסה את כל יושבי הרכב לדריכות. החושך כבר ירד, והרוח הצליפה בפנים. קור אימים. לוחמי יחידת מגלן, אליהם הצטרפנו השבוע לפעילות לילית בתוך כפר בדרום לבנון, הסתכלנו עלינו במבט של בעלי ניסיון. את המסר כולנו הבנו: פה זה לא עזה.
"בלבנון הכל מתוח", אמר לנו מפקד היחידה סא"ל ז', "יכולים להפתיע אותנו בכל שניה. חייבים לשמור על חושך, לא להדליק אורות לרגע". הראיון מתקיים בתוך הכפר הלבנוני, בתנאים יוצאי דופן: החדר מואפל בהקפדה יתרה, ויריעה שחורה פרוסה על החלון ומוצמדת באופן הדוק לקיר. לכולם ברור שההקפדה קריטית לשמירה על חיי הלוחמים.
עולים שוב להאמר הפתוח. "לוחמים מבט לצדדים!", צועק המפקד, "להיות עירניים. שאנחנו נתפוס אותם לפני שהם יתפסו אותנו!". בקריאתו מגולמת תמצית הייעוד של יחידת מגלן, שהיא מכוחות הקומנדו המשובחים של צה"ל שמתמחה בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב ובהשגת מודיעין באמצעות אמצעי לחימה מתקדמים, לה יכולות איסוף, חשיפה ותקיפה משודרגים.
כוחותינו חדרו לפני כשבוע למרחב הזה ותקפו את קו הכפרים הראשון הסמוך לגבול. הקומנדו הכינו את הקרקע לכניסת שאר האוגדה. המטרה היא לאתר מרחבי חיזבאללה מבוצרים ולבסוף לפרק את כלל יכולות הארגון. הפשיטה הזו היא אחת מרבות שצה"ל הוציא בחשאי לפועל עוד לפניה. גם לפני פתיחתו הרשמית של התמרון הקרקעי, הכוחות פעלו בעומק השטח הלבנוני.
"כל הנשק פה מאיראן"
צה"ל שולט בגזרה, ועדיין – גם הפשיטה הלילית שאנחנו התלווינו אליה כללה הרבה מאוד אש. האזור עדיין מסוכן. בזמן ההתקפה עולה דיווח בקשר על זיהוי חוליית נ"ט של חיזבאללה, הכוחות ממשיכים בפשיטה לעבר הבית. בסוף הפשיטה יועבר בסיפוק דיווח שהחולייה הותקפה וחוסלה.
בעוד קולות ירי בבודדות מהדהדים מצלעות הרכס, א' המילואימניק, נווט ונגביסט, מחייך: "מקווה שהמשימה לא תיקח יותר משבועיים, כי בעוד שבוע אני מתחתן". א' מנסה להרגיע את ארוסתו: "אל דאגה, אני וכל הצוות נגיע לחגוג איתך".
סא"ל ז' מספר: "מצאנו פה עשרות מטענים, כלי נשק כבדים, מק"חים, משגרי סיוע אש וטילי נ"ט שמאפשרים לפגוע ברק"מ ובכוחותינו. הכול מצאנו פה מסודר, ארוז בוואקום, עם הוראות עוד מאיראן. 'מבוקבק'. מצאנו גם ציוד צבאי רוסי".
לוחמי מגלן יצאו מעזה לפני כשלושה חודשים, ועוד לפני שהתחיל התמרון המשמעותי של צה"ל בלבנון כבר פעלו בעומק השטח במבצעים ב"חתימה נמוכה", יחד עם עוד מספר יחידות כדי לאפשר את התמרון. הם איתרו נקודות, הגיעו אליהן, ניסו להבין מה נדרש לעשות גם בהיבט המודיעיני וגם לצורך השמדה ופגיעה באויב תוך כדי. המהלך המקדים הזה לא התקיים בעזה. "בשלב הבא נכנסנו לתמרון עצמו וקיבלנו משימות מאוד ברורות", ממשיך ומספר האל"מ, "בעזה נדרשנו להתאמות כיחידה לשיטת פעולה שהיא לא בהכרח זו אליה נערכנו במשך שנה וחצי כלוחמים בהכשרה".
כחודשיים לפני התמרון בלבנון, מגלן פעלו בעומק השטח במבצעים ב"חתימה נמוכה", איתרו נקודות, הגיעו אליהן, ניסו להבין מה נדרש לעשות בהיבט המודיעיני ולצורך השמדה ופגיעה באויב תוך כדי. כעת המשימה מבחינת היחידה היא "לקחת את כל היכולות שחיזבאללה בנה פה במשך קרוב ל-20 שנה, שכל התכלית שלו היא לעשות לנו את ה-7 באוקטובר כפול ומכופל".
"כשהגענו לכאן הבנו שעדיף שהחזית שנפתחה עלינו הייתה מהדרום, כי אם זה היה מתחיל מצפון זה היה יותר מורכב", מוסיף סא"ל ז', "נכנסנו לכאן במטרה ברורה לקחת מחיזבאללה את שאר היכולות שנותרו להם, כדי שתושבי הצפון יחזרו ליישובים בלי שרדואן וחיזבאללה לא יוכלו להתקיף אותם. אנחנו בונים פה תשתית שתאפשר לנו להחזיק ביתרון הזה לאורך זמן. המשימה הנוכחית היא לאפשר לכוחות הגדולים של הצבא לפעול בקצב עבודה מאוד גבוה ביום ובלילה. מה שלקח לנו חודש וחצי בעזה, לקח לנו פה 5 ימים".
"בעזה הקרבות התאפיינו בהיתקלויות מטווח קרוב, מגע בתוך המנהרות, שטחים צפופים, רבי קומות", הוא מוסיף, "בלבנון מדובר בכפרים, תאי שטח שצריך לנהל בהם לחימה שנעה בין מטרים בודדים ועד לקילומטרים ארוכים". לדבריו מתבצעת למידה והטמעה של מיומנויות שנרכשו בלחימה בעזה. "אנחנו יודעים איך להסתכל על אויב, אנחנו יודעים איך לנתח אותו, גם אם יש לו מאפיינים שונים מעזה, אנחנו מבינים איך אויב פועל. התחככנו עם זה כל כך הרבה בשנה האחרונה שלמדנו גם להבין את המגבלות שלו, את השטח ואיך הוא יכול לנצל את זה לטובתו, ואת ההזדמנויות שזה מייצר לנו".
על הלחימה המשולבת עם הכוחות האחרים אומר המפקד: "אם היית בא לפני יותר משנה ליחידות מגלן ומראה להם מה זה כלי הנדסה, מה זה שריון ואיך נלחמים אתו, הם היו מסתכלים עליך בצורה מוזרה של "מה אתה רוצה ממני?'. היום זה ברמה שמגיע לפה מ"פ השריון, נפגשנו לפני 3-4 חודשים ברפיח, חאן יונס, נלחמנו ביחד. ההיכרות צמודה. הדבר הזה מאפשר לך בסוף עם ההכנות המבצעיות הנכונות ועם המשימות המדויקות להגיע להישגים גבוהים מאוד מהר. אנחנו קוראים לזה 'אורגניות ויכולת שילוביות בלחימה'".
"נעשה כל מה שצריך"
בזכות הפשיטות הליליות והחיפוש אחר מחבלי חיזבאללה החמקמקים והמסוכנים שנותרו עוד בשטח זכו בשטח לוחמי מגלן לכינוי "ציידים". "לזה הם התכוננו, את זה הם למדו", מסביר סא"ל ז', "ובציד הזה הם חיסלו עשרות מחבלים עם טילי נ"ט ואמצעים לזיהוי כוחותינו. האויב פה נשבר, כנראה שמחכה לסיוע של כוחות שהם חשבו שיגיעו ולא מגיעים. הם לא מצליחים לפגוע בנו ואנחנו 'דופקים' אותם עוד לפני זה".
לתושבי הצפון חשוב לו לומר: "שתדעו שהלוחמים נחושים להחזיר אתכם הביתה. לא ננוח". בפנינו הוא מודה: "מטורף לראות את הדור הזה ממשיך לעשות את זה אחרי כל כך הרבה זמן והם מוכנים גם להמשיך עוד חצי שנה של לחימה, שנה, שנתיים, מה שיוחלט. לא ננוח ולא נעצור, זה בטוח".
לפתע פיצוץ ענק מחריד את הלילה. המפקד מבהיר: "מה ששמעתם עכשיו זה שפרצנו את כל השערים והחומות. אנחנו אחרי התקפה פה על המרחב, שזה מתחם שלם של חיזבאללה". תצפיות זיהו נוכחות אויב באיתור הספציפי שהותקף הלילה. ז' מציין: "במרחב הזה, בשלושת הימים האחרונים חיסלנו יחד עם החבר'ה של אגוז לפחות שבעה מחבלי רדואן".
"המשחק" שמתנהל בין הצדדים הוא כזה שכוחות צה"ל פועלים להשמדת תשתיות של האויב, למול כך האויב מצידו מנסה לפגע בכוחות שזו משימתם ויחידת מגלן וכוחות אחרים "צדים אותו", דהיינו מתצפתים עליו ביום ומחסלים אותו בלילה (וביום).
החשיבות של תא השטח עליו מתאמצים הכוחות להשתלט הלילה היא במיקומו. מהמקום בו פעלו הכוחות הלילה, בוצע ירי על יישובים ישראלי סמוכי גדר. סא"ל ז' מצביע על הרכס האפל שבאופק ואומר: "זה הרכס, אנחנו כבר פועלים שם, מעבר לרכס הזה".
אחד הלוחמים משתף: "גילינו שהשד לא נורא כל כך, ברגע שנכנסנו ונכנסנו בעוצמה, האויב הבין את זה ולקח כמה צעדים אחורה. בשלושת השבועות האחרונים עלינו מדרגה והתחלנו לדבר בשפה שהאויב מבין. בזכות השילוב בין הכוחות, האויב שמנסה להתקרב לכוחותינו מאותר ו'נתפר' עוד קודם שמימש את זממו. גם כשיש אויב, הוא לא מצליח להוציא את הראש ומי שמוציא את הראש – חוטף!". לדבריו: "עכשיו הם פחות מוציאים את הראש כי הם למדו שהם חוטפים, אנחנו לא נותנים לאויב לנשום פה".
לוחם נוסף מאשר שהחיילים במוטיבציה כרגע מאוד גבוהה, למרות העומס האדיר שמוטל כבר חודשים ארוכים על הכוחות. "בתור מישהו שהמשפחה שלו מהצפון, אני מבטיח לכם שאנחנו לא נעצור פה עד שאחרון התושבים יוכל לחזור ומה שצריך לעשות, נעשה".