ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה ומחברת הרומן ההיסטורי "המלכה", שוחחה עם ״מעריב״ על התגובות של האזרחים באיראן למתקפה הישראלית

"הרשתות החברתיות מוצפות בלעג כלפי ישראל" אומרת ד"ר עילם גינדין. "נוצר האשטאג ויראלי של 'כיפת הזהב של איראן', והגולשים משתפים בהתלהבות השוואות בין המתקפה האיראנית המסיבית על ישראל עם 181 טילים, לבין מה שהם מציגים כמתקפה ישראלית מינורית".

לדבריה, התגובות ברשתות החברתיות אינן בהכרח משקפות את מלוא התמונה: "חשוב לזכור שלעיתים מדובר בבוטים או משתמשים המפעילים מספר חשבונות".

תושבים איראניים עולים על גגות הבתים על מנת לחזות בתקיפה הישראלית (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

מאחורי מסך הלעג הציבורי, מסתתרת לדברי המומחית מציאות אסטרטגית מורכבת: "אם הפרסומים הרשמיים נכונים, והושמדו סוללות הנ"מ ואמצעי ייצור ושיגור של טילים בליסטיים, סביר להניח שאיראן לא תמהר לנקום. מעבר לרצון שלא לגרור את האזור למלחמה כוללת, ייתכן שהיכולות שלהם נפגעו משמעותית״.

הממסד האיראני מפגין שליטה בנרטיב הציבורי. "המשטר מצליח מאוד לשדר 'עסקים כרגיל'," מסבירה עילם גינדין. "זה מתאפשר בזכות העובדה שהתקיפות התרחשו באזורים צבאיים מרוחקים. איראן, בניגוד לארגוני הפרוקסי שלה כמו חמאס וחיזבאללה, היא מדינה גדולה מספיק כדי להפריד בין מתקנים צבאיים לאזורים אזרחיים״.

המשטר נוקט יד קשה כדי למנוע דליפת מידע מהשטח. "המרכז לחקירת פשע מאורגן של משמרות המהפכה הוציא אזהרה חמורה: מי שישתף מידע עם סוכנויות ידיעות זרות צפוי לעונש של שנה עד עשר שנים מאסר", חושפת המומחית. "זה מרמז שיש מה להסתיר, אבל גם מבטיח שמעט מאוד מידע אותנטי מהשטח מגיע החוצה״.

התקיפה הישראלית באיראן (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
התקיפה הישראלית באיראן (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

במקביל, מתחת לפני השטח, מסתמנת אכזבה בקרב מתנגדי המשטר. "קיבלתי פניות אישיות מחברים איראנים שהביעו אכזבה עמוקה," משתפת עילם גינדין. "הם קיוו שהמתקפה תהיה קטליזטור לשינוי משטר, אבל במקום זאת היא התמקדה בפגיעה ביכולות הצבאיות בלבד. הם חשו שזו החמצה של הזדמנות להניע מהפכה אמיתית״.

בחיי היומיום, המצב מורכב יותר ממה שנראה בתקשורת הרשמית. "אמנם החיים ממשיכים כרגיל – בתי הספר פתוחים והמסחר פעיל״, מציינת עילם גינדין, "אבל מתחת לפני השטח יש סימני מתח: תורים ארוכים בתחנות דלק ועצבנות בשווקים״. עם זאת, היא מציינת תופעה מעניינת: "דווקא אחרי המתקפה הישראלית נרשמה התחזקות של המטבע האיראני, כנראה בגלל ההערכה שהאירוע לא יוביל למלחמה כוללת״.

ההשפעה על דעת הקהל מתבררת כמורכבת: "האירועים לא שינו עמדות קיימות אלא חיזקו אותן," קובעת המומחית. "תומכי המשטר מתחפרים בנרטיב הרשמי של 'לא קרה כלום' ומדברים על 'כיפת הזהב של האימאמים הצדיקים'. לעומתם, המתנגדים למשטר מזהים את ההשתקה המכוונת כעדות לפגיעה משמעותית״.

המומחית מסכמת: "יש כאן משחק מורכב של תדמיות ואינטרסים. עבור האיראנים, הכבוד והתדמית חשובים יותר מאשר לישראל. המיתוג של המתקפה כ'דרדרל'ה' משרת את האינטרסים של כולם – הוא מאפשר לאיראן להימנע מתגובה חריפה, ובכך מונע הסלמה נוספת באזור״.