התקיפה הישראלית באיראן שבה ומחדדת את היחלשותו של ציר ההתנגדות בשנה האחרונה. "האובדן" של חיזבאללה כרכיב בהרתעה האיראנית והעליונות הטכנולוגית והמודיעינית של ישראל חושפים את חולשתה של איראן ולכך יש השלכות אסטרטגיות רחבות היקף, שאינן קשורות רק לתקיפה הנוכחית. הדילמה האיראנית משמעותית ביותר ובפני ההנהגה בטהרן אין כרגע אופציות טובות, וזו תצטרך לחשב האם אי תגובה מועיל יותר מתגובה נוספת מול ישראל.
"בשוך הקרבות" הולכת ומתבררת תמונת התקיפה הישראלית באיראן. ישראל ביקשה לפגוע במערכי ההגנה האווירית, מערך ייצור ואחסון הטילים והכטב"מים שבידי איראן, ובכך לבסס מחדש את ההרתעה מול טהרן. לא פחות חשוב, לפגוע ביכולת הגילוי ושיגור הטילים של איראן ובכך להניא את איראן מלתקוף שוב את ישראל. ובכל מקרה, לשבש את יכולתה לפגוע בישראל, באם תבקש לעשות כן. בנוסף, אופי התקיפה מלמד שישראל ניסתה להקטין למינימום את סכנת ההסלמה ולהימנע ממלחמת התשה מול איראן.
עדיין לא ברורה העמדה האיראנית ביחס לתקיפה הישראלית. האילוצים והמדרבנים נהירים ובעיקר ברורה העובדה שלא עומדות בפני ההנהגה בטהרן אופציות טובות. תגובה איראנית לתגובה הישראלית תסכן משמעותית את איראן, בתגובת נגד ישראלית נוספת. בכך סכנת ההסלמה למערכה אזורית במעורבות אמריקאית תגבר משמעותית, ומנגד אי תגובה עלול בראי המשטר להוביל לתקיפות עתידיות של ישראל (בשל הפגיעה בהרתעתה) כנגד איראן ולהצגת איראן במערומיה, מול אוכלוסייתה ומול הציר, כמי שלא מסוגלת להגן על אדמתה.
אבל מעל לכל, התקיפה הישראלית מוכיחה את חולשתו של ציר ההתנגדות בהובלת איראן. איראן נשענה במשך שנים על חיזבאללה כרכיב המרכזי שמרתיע את ישראל מלתקוף אותה ישירות. הפגיעה הקשה שחווה חיזבאללה משאירה את איראן חשופה לעליונות האווירית הישראלית. אמנם, כפי שלמדנו, אסור לזלזל במערך הטילאות האיראני, אבל אירועי התקיפה בליל שישי הוכיחו את העובדה שישראל יכולה לעשות במרחב האווירי האיראני "כבתוך שלה", ולעובדה זו יש ויהיו השלכות משמעותיות באיראן. הנהגתה תצטרך לחשוב היטב כיצד ניתן "לפצות" על אובדן חיזבאללה ולבנות מחדש את ההרתעה מול ישראל (התקדמות בתוכנית הגרעין?) .
התקיפה גם שבה ומחדדת את הצורך האקוטי להמשיך ולתאם את מהלכי ישראל מול איראן ביחד עם הממשל האמריקני. הנכונות שלא לפעול כנגד אתרי הגרעין והנפט באיראן בהתאם לאינטרס של הממשל, חיזקו מאוד את הקשר הביטחוני בין המדינות, שהוא קריטי להגנת ישראל אם וכאשר איראן תבקש להגיב לתקיפה הישראלית.
במבט "מלמעלה" דומה שהתקיפה האיראנית מבססת את העליונות האווירית הישראלית בכל רחבי המזרח התיכון. ישראל יכולה לפעול מול חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, ארגוני הטרור בסוריה ומול הממשל האיראני מבלי שיש כוח צירי שיכול לה. אין הוכחה טובה מכך לשיפור הדרמטי במצבה של ישראל מאז ה-7 באוקטובר.
ועדיין, למרות ההישגים האופרטיביים המשמעותיים, ללא הסכמים מדיניים שיביאו לידי ביטוי את העליונות וההישגים האופרטיביים חסרי התקדים, גלישה למערכת התשה מול הציר תפגע באינטרס הביטחוני הישראלי ותשחק את ההישגים האדירים שהושגו, כולל בתקיפה זו. תם ולא נשלם.