במהלך חסר תקדים, הצליחה ישראל לבצע מבצעים צבאיים רגישים בהם חיסלה מנהיגים בכירים של חיזבאללה, הארגון שמוגדר כארגון טרור על ידי ערב הסעודית ומדינות נוספות. המבצעים האלו התרחשו בהקשר רחב יותר של שינויים גיאופוליטיים באזור, ובעיקר בנוגע לבריתות האפשריות בין ישראל למדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית.
חיזבאללה שימש במשך זמן רב ככלי מרכזי בידי איראן להפצת השפעתה בעולם הערבי. קיומו של הארגון הפך לאיום קבוע על הביטחון הלאומי של ערב הסעודית ושל ישראל כאחד.
מבחינת ערב הסעודית, המאבק בחיזבאללה אינו רק עניין ביטחוני, אלא גם חלק מהמאבק הרחב יותר מול איראן, שמנצלת את הארגון כדי להעצים את השפעתה האזורית. בשנים האחרונות, ישראל נקטה בגישה צבאית אקטיבית יותר נגד הארגון, בזמן שמדינות המפרץ התחילו להבין את החשיבות של שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל כדי להתמודד עם האתגרים המשותפים.
תפקיד חיזבאללה באזור והשפעתו על הביטחון האזורי
חיזבאללה, שהוקם בשנות השמונים של המאה ה-20 כארגון חמוש בלבנון בתמיכה ישירה של איראן, הפך עם הזמן לשחקן מרכזי בפוליטיקה האזורית, תוך שהוא שולט על שטחים נרחבים בדרום לבנון ונלחם בחזיתות שונות בשם איראן, כולל בסוריה ובתימן. הארגון נחשב לאחד הכלים החשובים ביותר של איראן להתערב בעניינים הפנימיים של מדינות ערביות, מה שהפך אותו למטרה משותפת לישראל ולערב הסעודית.
בסוריה, מילא חיזבאללה תפקיד מרכזי בתמיכה במשטרו של בשאר אל-אסד, ונטל חלק בקרבות רבים שהובילו לחיזוק השפעתה של איראן במדינה. בתימן, הארגון הואשם בתמיכה במורדים החות'ים, הנתמכים כלכלית וצבאית על ידי איראן, במאבקם נגד הקואליציה שמובילה ערב הסעודית.
ההשפעה הגוברת של חיזבאללה באזור יצרה מתחים משמעותיים בין מדינות המפרץ לבין איראן, שכן מדינות אלו רואות בהתערבות הארגון איום על ביטחונן ויציבותן. הדאגה מהתחזקות הארגון גברה נוכח הדיווחים על תפקידו הישיר בהצתת סכסוכים בתימן ובסוריה.
ישראל כשותפה ביטחונית פוטנציאלית לערב הסעודית
במשך עשרות שנים היו היחסים בין ישראל למדינות ערב מבוססים על עוינות ועימות, אך האיומים המשותפים שמציבים איראן והארגונים הנתמכים על ידה, כגון חיזבאללה, דחפו חלק ממדינות ערב לשקול מחדש את מדיניותן כלפי ישראל. בשנים האחרונות ראינו שינויים משמעותיים בעמדותיהן של חלק ממדינות המפרץ, שהחלו לראות בישראל לא רק אויב היסטורי, אלא גם שותפה ביטחונית אפשרית.
למרות שהעוינות הרשמית כלפי ישראל עדיין קיימת במעגלים רבים בעולם הערבי, האינטרסים של מדינות, במיוחד ערב הסעודית, החלו בהדרגה להטות את הכף לעבר שיתוף פעולה עם ישראל.
ערב הסעודית, שנחשבת לאחת המדינות הגדולות והחזקות באזור, מוצאת את עצמה בעימות ישיר עם איראן ובעלות בריתה בחזיתות רבות. המצב הביטחוני החדש הזה דחף את ריאד לבחון מחדש את מדיניות החוץ שלה ולחפש בריתות חדשות שיכולות לסייע לה להתמודד עם האתגרים.
מאז חתימת "הסכמי אברהם" בשנת 2020 בין ישראל למספר מדינות מפרץ, כולל איחוד האמירויות ובחריין, גברו ההשערות לגבי האפשרות שערב הסעודית תצטרף למהלך. למרות שהיחסים בין ישראל לערב הסעודית לא הגיעו עדיין לשלב של נורמליזציה רשמית, ישנם אינדיקציות רבות המעידות על התקרבות גוברת בין הצדדים.
חיסול מנהיגי חיזבאללה: קורבן לשלום?
החיסולים האחרונים שביצעה ישראל, אשר כוונו נגד מנהיגים בכירים בחיזבאללה, התרחשו בזמן רגיש מאוד באזור. חיסולים אלו לא היו רק מבצעים צבאיים רגילים, אלא נושאים ממדים פוליטיים ואסטרטגיים עמוקים יותר.
ערב הסעודית, שמגדירה את חיזבאללה כארגון טרור ורואה בו איום ישיר על ביטחונה הלאומי, עשויה לראות במבצעים אלה צעד חיובי מצד ישראל במאבק נגד הארגונים שמאיימים על יציבות האזור.
בנוסף, ייתכן שחיסולים אלו הם סוג של "קורבן" שמגישה ישראל כדי לשפר את סיכויי השלום עם ערב הסעודית. באמצעות חיסול מנהיגי חיזבאללה, יכולה ישראל להוכיח לערב הסעודית ולמדינות מפרץ אחרות שהיא שותפה חזקה ויעילה במלחמה נגד ארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן.
לכן, ייתכן שמבצעים אלו הם הקדמה להתקרבות נוספת בין הצדדים, ואולי גם פתיחת הדלת למגעים רציניים יותר בנוגע לנורמליזציה של היחסים.
האתגרים העומדים בפני השלום בין ערב הסעודית לישראל
למרות שהדרך לשלום בין ערב הסעודית לישראל עשויה להיראות סלולה, ישנם עדיין אתגרים רבים העומדים בפני התפתחות זו. מצד אחד, ערב הסעודית מחזיקה בעמדתה המסורתית הקושרת כל נורמליזציה עם ישראל בהשגת פתרון צודק ומקיף לבעיה הפלסטינית. בו בזמן, מתמודדת הממלכה עם לחצים פנימיים מצד חוגים עממיים ואסלאמיים המתנגדים באופן נחרץ לכל התקרבות לישראל.
מנגד, ערב הסעודית גם מבינה שנורמליזציה עם ישראל יכולה להביא לה יתרונות רבים, במיוחד בכל הנוגע לשיתוף פעולה ביטחוני וצבאי, וכן הזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ייתכן שהממלכה תיאלץ בסופו של דבר למצוא איזון עדין בין שמירה על תמיכתה בבעיה הפלסטינית לבין הגנה על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה נוכח האיומים האיראניים.
השלכות אזוריות לנורמליזציה אפשרית בין ערב הסעודית לישראל
במידה ויושג הסכם שלום בין ערב הסעודית לישראל, לאירוע זה יהיו השלכות משמעותיות על המפה הפוליטית באזור. ברית חדשה זו עשויה לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי וליצור צירים חדשים של שיתוף פעולה בין מדינות ערב לישראל במאבק מול האיומים המשותפים.
נורמליזציה כזו עשויה גם לחזק את המאמצים למלחמה בטרור, כאשר הצדדים ישתפו פעולה באופן הדוק יותר בחילופי מידע מודיעיני ובתכנון מבצעי למאבק בארגונים חמושים הנתמכים על ידי איראן. בנוסף, עשוי שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות לשגשג, כאשר ייפתחו דלתות חדשות להשקעות ולהזדמנויות צמיחה במגזרים שונים.
עם זאת, ייתכן שנורמליזציה זו תעורר תגובות שליליות מצד חלק מהמדינות והקבוצות המתנגדות לכל התקרבות לישראל. איראן ובעלות בריתה, כמו חיזבאללה והחות'ים, עשויים לראות בברית זו איום ישיר על השפעתם באזור, וייתכן שיגיבו בהגברת התקפות או פעולות חבלניות. לכן, ערב הסעודית וישראל יצטרכו לעבוד קשה כדי להבטיח את השלום הזה ולהגן עליו מכל ניסיונות לסכל אותו.
סיכום
בסופו של דבר, נראה שהאזור חווה שינויים משמעותיים ביחסים בין מדינותיו. חיסול מנהיגי חיזבאללה עשוי להיות צעד אחד מני רבים בדרך להתקרבות בין ישראל לערב הסעודית, אך בהחלט אינו הצעד האחרון. הדרך לשלום היא ארוכה ומורכבת, אך עם אינטרסים משותפים חזקים, כמו ההתמודדות עם האיומים האיראניים וארגוני הטרור.
הכותב הוא עיתונאי ופעיל שלום תימני