פרופ' אמציה ברעם, מומחה לחקר המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, שוחח עם "מעריב" והעלה נקודות משמעותיות אודות יכולות חיזבאללה והמדיניות האיראנית הנוגעת לשימוש בטילים מדויקים וארוכי טווח.
"אנשי חיזבאללה עושים כל מה שהם יכולים חוץ מדבר אחד – השימוש בטילים האסטרטגיים הכבדים והמדויקים", ציין ברעם. הוא מעריך כי האיראנים, במכוון, שומרים על הטילים הללו ומנחים את חיזבאללה שלא לשגרם. "לאיראנים חשוב שנרגיש את האיום של הטילים מעל ראשינו. כעת האיראנים נמצאים איתנו בעימות ישיר, לא דרך בעלי ברית. האיראנים לא יודעים לאן יתפתח העימות, לכן חשוב להם מאוד שחיזבאללה ישמור על הטילים האסטרטגיים המדויקים ארוכי הטווח. על פי ראייתם, אם ישראל תדע כי איום טילים אלו קיים - היא תתנהל בזהירות יתרה מאשר אם ברשות חיזבאללה לא היו אמצעי לחימה אלו״.
לדבריו, חיזבאללה אמנם מפעיל כלים רבים, כולל כטב״מים, טילים ורקטות, אך אלו מוגבלים בטווח שלהם, ובקושי מגיעים לטווחים משמעותיים, כמו תל אביב. "לדעתי, נותרו להם מעט רקטות כבדות לטווחים ארוכים – הם יכולים להגיע לקריות, עכו, נהריה ואפילו כרמיאל, אך מתקשים להגיע לחיפה ולעומק המדינה. בפועל, היקף השיגורים שהם מבצעים נמוך משמעותית מההערכות של צה"ל טרם פרוץ המלחמה. חשבו בצבא כי כיפת ברזל כלל לא תעמוד בקצב השיגורים״, טען ברעם.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
״הערכת צה״ל טרם המלחמה על קצב השיגור של חיזבאללה הייתה כ-1,500 טילים ליום - בעוד שכיום יש כ-200 שיגורים של חיזבאללה לעבר ישראל בכל יום. עובדה זו מצביעה על פגיעה קשה בעמדות השיגור וכוח האדם של ארגון הטרור". ברעם מדגיש שהיכולת לנהל מטחי טילים מאסיביים מוגבלת אף יותר בשל היעדר שדרת פיקוד מאורגנת ותיאום עקבי.
״צה״ל הוציא מכלל פעילות כ-3000 פעילי שטח של חיזבאללה, שחוסלו או נפצעו. פגענו קשות במפעילים ובשדרת הפיקוד אך בכל זאת עדיין ישנן חוליות טרור של הארגון שיכולות באופן עצמאי להפעיל טילים וכטב״מים. כמו שאנו רואים, הן מסוגלות לשלוח מטחי טילים. פעולה זו מראה על מידה של תיאום בין חוליות חיזבאללה״, הוסיף.
ברעם מצביע על מגמה נוספת בארגון - בחודשים האחרונים חל שיבוש בשליטת איראן על חיזבאללה: "האיראנים נאבקים על שליטה מחודשת על הארגון ופרטיו, כולל המנגנונים הצבאיים. חלק מהפיקוד האיראני בלבנון ובסוריה, כולל קצינים מכוח קודס, נפגעו. עובדה זו הקשתה על העברת התחמושת לחיזבאללה ויצרה פרצות בפיקוד. בין הנפגעים שחוסלו היה סגן מפקד כוח קודס, שפיקח באופן ישיר על חיזבאללה ובפרט על העברת אמצעי הלחימה מסוריה ללבנון. בכך, לא מפתיע שהאיראנים מתמודדים עם קשיים בניסיון לרכז ולפקד על חיזבאללה".
עם זאת, הוא מעריך שבמהלך החודשים הקרובים, איראן תנסה לארגן מחדש את חיזבאללה, לבנות מבנה פיקודי חזק ולהגביר את האחיזה. "זה הזמן לנצל את השיבושים ולהכות בארגון כמה שניתן", טוען ברעם. לדבריו, יש חשיבות רבה לפגוע במבני הפיקוד בזמן שהכוחות האיראניים עוברים התארגנות מחודשת.
פרופ' ברעם מוסיף מידע מעניין אודות ההתמודדות של כוח קודס עם חיסולי הפיקוד הבכיר, שמערערים את פעילותו וגורמים לחשש ממשבר. "בזמן האחרון, איראן מתמודדת עם אתגרים פנימיים לא ברורים בכוח קודס. איסמעיל קהני, מפקד כוח קודס, נעלם באופן מסתורי, ותקופה מסוימת היה חשש שאף חוסל או נחשד בבגידה. הוא שב להופעה פומבית בטקס האזכרה של סגן כוח קודס שחוסל, אך לאחר מכן שוב נעלם. ישנה תחושה שכוח קודס עובר שינויים מבניים משמעותיים".
לפי ברעם, מצב זה מעכב את ארגון חיזבאללה מחדש, ומדגיש את החשיבות של תקיפת חיזבאללה במצבו הנוכחי, במטרה לשבש את מאמצי השיקום. ״חיזבאללה נמצא כרגע בנקודה החלשה ביותר מאז שחומייני יצר אותו בשנת 1982 וחייבים לנצל את החולשה הזו״.