השבוע ציינו בצה"ל את שבוע ההוקרה לפצועי צה"ל במלחמת חרבות ברזל. חיל הרפואה של צה"ל חולל במלחמה האחרונה מהפכה בכל הטיפול בנפגעים, מה שהוביל לשינוי במספר הנפגעים הדורשים את הפציעה וחייהם ניצלים.
בחיל הרפואה הכניסו טכנולוגיות חדשות, הכשירו מאות פרמדיקים ואלפי חובשים קרביים המצטרפים ככוחות אורגניים לכוחות הלוחמים, כך שהמענה הרפואי המקצועי הוא מיידי בעת פציעה בשדה הקרב.
לצד זאת צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שכוחות הרפואה המתמרנים נותנים מנות דם בשטח לפצועים, לצד העובדה כי צה"ל שם לצוותי הרפואה מטרה שפינוי פצוע לחדר הלם בבית חולים יתבצע בתוך טווח של עד שעה מרגע פציעתו.
סמ"ר ארד אביבי, בן 20 מעין יהב, מפקד טנק בגדוד 77 בחטיבה 7 הוא אחד מיני מאות סיפורים של הצלת חיים במלחמה. ארד קיבל בסוף חודש מרץ משימה לגרור עם הטנק שלו טנק אחר שהמנוע שלו התקלקל.
"נדרשנו להביא את הטנק לאזור הגדר שיטפלו בו. תוך כדי הגרירה אנחנו חוטפים פגיעה של טיל RPG. הטיל מתפוצץ 20 ס"מ מהראש שלי. מיד אחרי הפיצוץ אני מסתכל פנימה לראות מה אם הלוחמים, אבל אז אני מבין שאני מדמם מהצוואר", מספר סמ"ר ארד.
הוא מוסיף לתאר: "אני מבצע תרגולת של מפקד פצוע. אני לוחץ עם היד על הצוואר והפינוי מגיע תוך דקה. המ"פ שלי ואחד הקצינים מפנים אותי לנקודת מחסה ואחרי פחות מחמש דקות מגיעים החובשים, הפרמדיקים וגם הרופא".
"אני זוכרת את האירוע די במעורפל. זה היה האירוע השני שלי בלחימה", מספרת סמל ליאן ווינשטיין מרמת השרון, פרמדיקית בגדוד 77 בחטיבה 7 של השריון.
"הוא לחץ עם היד על הצוואר. הכנסתי תחבושת עם חומר קרישה לפצע בצוואר שדמם. ולחצתי עם היד על המקום כדי לעצור את הדימום. יחד איתי היו עוד פרמדיקית ורופא. סיננו שיש לו עוד דימום משמעותי בחלק העליון של הרגל וכן רסיסים בעין והפנים והראיה שלו היתה בסכנה בשל הפציעה", מספרת הפרמדקית ווינשטיין.
עוד היא מתארת כיצד אחד החובשים חיבר את הפצוע לנוזלים לתוך הוריד וכיצד הרופא ביצע עצירת הדימום הפורץ מהרגל בעזרת חבישה מיוחדת עם חומר לקרישת הדם. שתי עצירות הדימומים בעזרת חומרי החבישה הייחודיים והחדשנים סייעו מאוחר יותר לצוות הרפואי בבית החולים להתמקד בביצוע ניתוח חירום להצלת העין של ארד הפצוע.
"בתוך רבע שעה אחרי שהטנק שלי נפגע כבר הייתי על המסוק בדרך לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים", מספר ארד. בבית החולים הבינו הרופאים כי עצירת שתי הדימומים העורקיים בצוואר וברגל הצילו ממוות את ארד הפצוע. בשל הפעולה בשטח של צוות הרפואי הקדמי וזמן הפינוי הקצר של פחות משעה מרגע הפציעה ועד שארד הגיע לחדר הניתוח, הצליחו הרופאים לבצע תחילה את הניתוח להצלת הראיה של ארד.
לאחר אשפוז של חודש ועוד חודש שיקום בבית החולים, ארד שב לתפקוד. הוא חזר לפלוגה והמשיך להילחם עם חבריו לגדוד. בעוד מספר ימים הוא יתחיל את קורס הקצינים במטרה לחזור בפעם השניה לגדוד הפעם כקצין, כמפקד מחלקה.