זוהר, פעילה חברתית, אלמנתו של רב סרן אמיר זוהר, שנפל לפני כ-24 שנים, הייתה בת 33 ואם לשלושה ילדים (הגדול בן 7 ותאומים בני 4), כאשר קיבלה את הבשורה הנוראית על נפילת בעלה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוספו למעגל השכול כ-800 יתומים של חללים שנפלו במלחמה. זוהר מתריעה, כי על המדינה לעשות יותר למען היתומים והאלמנות ולהשוות את תנאיהם לאלו של הורים שכולים.
"היתומים מוכרים רק עד גיל 21 ולאחר מכן הם אינם מוכרים כמשפחה שכולה, אין להם זכויות, למעט מימון ללימודי תואר ראשון, טיפול רגשי במידת הצורך ומענק של כ-140 אלף שקל לחתונה, או רכישת דירה, או בגיל 30. זה הכל", היא מתריעה ודורשת: "יש להכיר ביתומי צה"ל לכל ימי חייהם".
היא מדגישה את ההתמודדות הקשה של יתומים, שכילדים קיבלו את הבשורה הנוראית על נפילת האב. "היתומים מקבלים מענה רק עד גיל 21. מגיעה להם תמיכה לכל ימי חייהם, בדומה להורים שכולים. יש לצמצם את הפערים". זוהר מספרת על ההתמודדות הקשה של האלמנות, שרובן מתאלמנות בגיל צעיר, כאשר הן מטפלות בילדים קטנים.
"לחלק מהאלמנות אפילו אין בית בבעלותן והן צריכות להתחיל את חייהן מחדש, ללא תמיכה של הבעל שנפל", היא מתריעה, "האלמנות מגדלות את הילדים שהתייתמו, לבד ועליהן לדאוג לגידולם ולפרנסת הבית. הכל נופל עליהן ומגיעה להן תמיכה רחבה יותר של המדינה", היא מסבירה, "אלמנות המשיכו את חייהן לאחר האסון עם טראומה קשה".
זוהר, המתמודדת לתפקיד יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, בבחירות שיתקיימו בסוף דצמבר, מאמינה שיש צורך בחשיבה מערכתית שונה, כדי לסייע לאלפי האלמנות והיתומים. "אני נפגשת עם אלמנות רבות. חלקן ממשיכות לסייע במימון ילדיהן שהתייתמו מהאבות, גם לאחר שמלאו להם גיל 21, אבל ללא תמיכה של המדינה. יש כאן חוסר שוויוניות וחוסר הוגנות וצריך לשנות את המציאות", היא מתריעה, "המציאות הנוכחית מקוממת".
היא מזכירה, כי יתומים שהתייתמו בגיל צעיר נאלצים כבר בגיל 21 להתמודד עם האתגרים המורכבים ללא תמיכת האב. "רק אימהות שמתקשות לעמוד בנטל ועל המדינה לסייע. זה המעט שמגיע להם על המחיר הכבד ששילמו", היא מציינת כי "משרד הביטחון פועל על פי חוקים שנחקקו כבר לאחר קום המדינה, אבל המציאות השתנתה מאוד מאז ויש להתאים את החוקים למציאות החדשה. יש צורך לבצע שינוי".