משה פוזיילוב, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי לשעבר בכיר בשב"כ, שוחח היום (שני) עם "מעריב" ואמר: "תפיסת הביטחון של ישראל עברה שינויים משמעותיים לאורך השנים, במיוחד בשנים 2016 ל 2023 . בעדכון תפיסת את ההגנה, ההרתעה, ההכרעה וההגנה הרב-ממדית. אולם, נראה כי שורש הכשל שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 נעוץ בגישה שהתגבשה לאורך השנים, המתמקדת בהכלה ובהסדרה במקום בהכרעה חד-משמעית של האויב".
פוזיילוב פירט: "תפיסת הביטחון של דוד בן-גוריון, שעוצבה בשנות הקמת המדינה, התבססה על שלושה עקרונות מרכזיים. הרתעה - יצירת איום ממשי שימנע מאויבי ישראל לפתוח במלחמה. התרעה - יכולת לזהות כוונות ומהלכים של האויב מוקדם ככל האפשר. הכרעה - חתירה לניצחון מהיר וברור במקרה של עימות. בן-גוריון האמין כי הכוח הצבאי של ישראל צריך להיות מוכן לפעול בכל עת, ולא להסתמך על דיפלומטיה בלבד בניהול קונפליקטים".
"לעומת זאת, גישת המטכ"ל החדשה התמקדה בגישה של הכלה והסדרה, תוך התאמת המדיניות לאיומים לא מדינתיים כמו חמאס וחזבאללה. התפישה החדש שמה דגש על ארבעה מרכיבים. הגנה - פיתוח מערכות הגנה מתקדמות. הרתעה - שימוש בכוח צבאי ליצירת הרתעה. הכרעה - מותאמת למציאות של לחימה אסימטרית. הגנה רב-ממדית - שילוב מערכות סייבר, מודיעין ולוחמה אלקטרונית. גישה זו העדיפה הכלת איומים דרך פתרונות דיפלומטיים והסדרים, במקום לחתור להכרעה חד-משמעית של האויב", הדגיש
עוד הוסיף, "בעדכון "רוח צה"ל", ערכי ה"ניצחון" ו"ההכרעה" לא הופיעו כערכים עצמאיים, אלא גולמו חלקית בערך "דבקות במשימה לאור המטרה וחתירה לניצחון". שינוי זה מעיד על ירידה בהדגשת ערכים של הכרעה ישירה וברורה של האויב. הכשלים של השב"כ נבעו משינויים ארגוניים ותפיסתיים שהתמקדו בטכנולוגיה על חשבון המודיעין האנושי (יומינט)".
"בתקופת כהונתם של נדב ארגמן ורונן בר, השב"כ התרחק מהפעלת סוכנים בעזה, מה שהחליש את יכולתו לאסוף מודיעין משמעותי. בנוסף, הכפפת חטיבת המחקר ישירות לראש השב"כ יצרה תרבות של יישור קו עם הערכת המצב הרשמית. השב"כ דרש ושמר על בלעדיות בהפעלת היומינט בעזה, אך בהדרגה זנח את הפעלת הסוכנים לטובת הסתמכות על טכנולוגיה. התברר כי מראית העין של "החמאס מורתע" הייתה למעשה הונאה גדולה", קבע פוזיילוב.
"ההכשרה של בכירי השב"כ במכללה לביטחון לאומי של צה"ל חשפה אותם לתפיסות הצבאיות החדשות, שחלחלו גם לשב"כ", ציין, "הדבר תרם לתלות גוברת של השב"כ בצה"ל ולאובדן עצמאותו המחשבתית והתפקודית. הקונספציה שעליה נשענו השב"כ וצה"ל הייתה מבוססת על ההנחה שחמאס לא יעז להיכנס למלחמה כוללת בשל הרתעת ישראל. טעות זו מזכירה את הכשל המודיעיני לפני מלחמת יום הכיפורים ב-1973. שינוי תפיסת הביטחון שהתמקדה בהכלה והסדרה, יחד עם הוצאת ערך הניצחון וההכרעה מערכי צה"ל, יצרו תשתית קונספטואלית שאפשרה את הכשל של ה-7 באוקטובר 2023. הסימביוזה בין השב"כ לצה"ל הובילה לאובדן עצמאותו של השב"כ".
"המסקנה היא שיש צורך בחזרה לערכים של הכרעה וניצחון צבאי מובהק, כפי שהדגיש בן-גוריון, כדי למנוע הישנות של כשל כזה בעתיד. שינוי תפיסה כזה מחייב את כל הגורמים הביטחוניים לחתור להכרעה ולא להסתפק בניהול הסכסוך ובהכלת האיומים. לבסוף, חשוב לשמור על שיתוף פעולה בין הגופים הביטחוניים, אך גם לעודד תחרות בריאה ביניהם כדי לקדם חשיבה ביקורתית ומגוונת", סיכם.
כדי להוכיח את דבריו מפנה פוזיילוב למאמר "מחקר הנדסי על הכשלים במניעה, חיזוי ותפקוד באירועי השבעה באוקטובר 2023: גורמי שורש ופתרונות". המאמר אשר מבוסס ונכתב על בסיס מחקרן של נוי פירו ולינוי שילו בהנחיית ד"ר גבריאל פינטו ואברהם מורדוך ממכללת עזריאלי להנדסה.
המחקר מאיר את התשתית המערכתית והתרבותית במערכת הביטחון, אשר אפשרה לכשלים אלו להתרחש, ומציע בסיס חשוב לבחינת כיוונים לשיקום וחיזוק יכולות הביטחון של ישראל. בעיית השורש עליה מצביע המחקר מוכיחה את הקשר שבין נטישת הגישה הריאלית לטובת גישה אידאלסטית.