על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן, פרופ' אמציה ברעם, מומחה ליחסי המזרח התיכון, מנתח היום (שלישי) את האפשרות של תקיפה איראנית ואת עיתויה האפשרי. בראיון מעמיק הוא מסביר כי איראן עשויה לתכנן תקיפה משמעותית על ישראל, אך ככל הנראה רק לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב.
לדברי פרופ' ברעם, איראן לוקחת בחשבון את ההשלכות הפוליטיות הגלובליות והפנימיות בארצות הברית לפני שהיא מבצעת מהלך צבאי משמעותי. "אם תתרחש תקיפה איראנית על ישראל, מיד אחריה צפויה תגובה צה"לית, וזה ייצור בכל העולם גלי הדף שייצרו תחושת אי ביטחון ואי יציבות פוליטית וכלכלית", אומר ברעם.
על פי הערכתו, הבחירות לנשיאות בארה"ב מהוות גורם משמעותי בהחלטה האיראנית: ״האיראנים מעדיפים לראות את קמלה האריס נבחרת לנשיאות, מאחר שהיא נתפסת בעיניהם כמדינאית פחות תקיפה בהשוואה לדונלד טראמפ. האיראנים לא שוכחים את ההחלטה של טראמפ לחסל את גנרל קאסם סולימאני, מהלך שהם תופסים כפעולה אקטיביסטית ישירה נגדם. קמלה האריס, לעומת זאת, נוטה לפשרנות לדעתם, ולכן האיראנים סבורים שתקיפת ישראל לפני הבחירות עלולה לערער את הממשל הדמוקרטי ולסכן את סיכוייה של האריס בבחירות״, הוא מסביר.
ברעם מדגיש את הלחצים הפנימיים בתוך איראן. מצד אחד, הקיצוניים במשמרות המהפכה דורשים תגובה נוקשה ודרסטית לישראל, אך המנהיג העליון חמינאי, עדיין לא קיבל החלטה ברורה בנושא: "הסיכון בתגובה עוצמתית גדול מכפי שהיה בעבר. במהלך התקיפה האחרונה, ישראל פגעה קשות במערך ההגנה האווירי של איראן, כולל השמדת סוללות נ"מ ורדאר מתקדמים, מה שמציב את איראן במצב פגיע יותר", מציין ברעם.
לדברי ברעם, ישנם דיווחים כי לפני התקיפה האחרונה באיראן, ארה"ב העבירה לישראל בקשה שלא לפגוע בשלוש סוגי מטרות: מתקני נפט, מתקני גרעין וסמלי שלטון כגון משרדי ממשלה ומפקדות בכירות. ההבנה הזו נועדה למנוע הסלמה רחבה, אך לא מדובר בהסכם מחייב. "ההצלחה של ישראל בתקיפות האחרונות הפתיעה את האיראנים. הם הבינו שהפגיעה הייתה משמעותית בהרבה מהצפוי, עם נזקים קריטיים לתשתיות טילים צבאיות ולדלק המיועד לטילים. עכשיו, הקצונה הבכירה במשמרות המהפכה לוחצת על המנהיג העליון להגיב בתקיפה ישירה״, הוא מוסיף.
המצב באיראן רגיש במיוחד כעת, לאור מותו של הנשיא הקודם ראיסי, שנחשב לקיצוני: "במקומו נבחר נשיא חדש עם גישה פרגמטית ופחות קיצונית, אשר מעוניין בשיפור הכלכלה ומנסה להימנע מעימות ישיר עם ישראל. "אותו נשיא מבין היטב את המחיר הכלכלי של המלחמה והוא חושש מההשפעות שלה על הכלכלה האיראנית. לפני ימים אחדים, הוא רמז כי ייתכן שניתן לדחות תגובה ישירה במידה שייחתם הסכם הפסקת אש בעזה ובלבנון״, מסביר ברעם.
לדבריו, המנהיג העליון חמינאי מוצא עצמו באמצע, בין הדרישות של הקיצוניים למשול במתקפה עוצמתית לבין הקו הפרגמטי של הנשיא, המבקש למצוא דרכים אחרות להתמודדות. "חמינאי עדיין לא החליט האם לפעול ישירות מול ישראל, מה שמותיר פתח לאפשרות כי איראן תחפש תגובות עקיפות או חלופות אחרות״, מוסיף ברעם. לדבריו, "חמינאי משתמש במאזן הלחצים הפנימי כתירוץ לפשרות, אך גם ברור שהוא אינו רוצה להיחשב לחלש אם לא תהיה תגובה הולמת לנזק שהוסב".
ארה"ב הבהירה באופן רשמי כי אם איראן תתקוף ישירות את ישראל, לא יהיה בכוחה להגביל את ישראל מתגובה תקיפה, כולל פגיעה במטרות נפט, נושא בעל משמעות רבה עבור הכלכלה האיראנית. "הרמז ברור – פגיעה במתקני נפט עשויה להיות צעד הגיוני מבחינת ישראל, דבר שמכניס את איראן לדילמה מורכבת״, מסביר ברעם.
ההחלטה האיראנית בנוגע לעיתוי התקיפה תלויה מאוד בתוצאות הבחירות בארה"ב ובמצב הפנימי באיראן. "אם טראמפ ייבחר מחדש, סביר להניח שאיראן תגיב בזהירות רבה מאוד, אך אם האריס תנצח, האיראנים עשויים להרגיש בטוחים יותר לפעול בתקיפות", מסכם פרופ' ברעם. "המצב נשאר מתוח, והמנהיג העליון באיראן יצטרך למצוא את האיזון העדין בין ההגנה על כבודו האישי והלאומי - לבין החשש מהשלכות כלכליות והשלכות גלובליות שיכולות להוביל להסלמה רחבה".