נתי ברמן, סטודנט ולוחם במילואים, עם למעלה מ-200 ימים שהיה בשירות במהלך השנה האחרונה, התראיין היום (שני) ב-103FM, וסיפר על ההתמודדות הקשה. "אצלי במחלקה, בפלוגה, יש חבר'ה נשואים, עם ילדים שנפגעים מאוד מכל ימי המילואים שאנחנו עושים. הילדים כל הזמן שואלים איפה אבא? איפה אימא? את זה אני שומע מחברים שלי. אנחנו עשינו כבר שלושה סבבים מהסבב הראשון לסבב הנוכחי האחרון, אני מעריך שיש ירידה של 20% בערך בלוחמים", ציין.
עוד הוסיף: "זה משהו שאנחנו מרגישים אותו, כל רגע במילואים. אני היום לומד תואר בכלכלה יזמות, שנה שנייה באוניברסיטת רייכמן ואני יכול להגיד ששנה שעברה בהחלט נפגעתי מהמילואים. אני חושב שהייתי יותר במילואים מאשר בקמפוס, שזה הזוי. מבחינת הלימודים - בין הסבבים הייתי צריך להשלים את כל הלימודים שפספסתי".
כמו כן, אמר בכאב: "ככל שעובר הזמן, טיפה שוכחים שאנחנו במילואים. אני לא אחזור על השנה הזאת, אני כן הצלחתי להשלים אחרי קשיים מרובים. את יכולה לתאר לעצמך שבסבב הראשון עשיתי מעל ארבעה חודשים מילואים וכל היום השלמתי הקלטות ולימודים כדי לעמוד בקצב של השנה".
איפה עשיתם מילואים? גם בדרום וגם בצפון?
"לפני שבועיים יצאנו מלבנון, היינו בפנים שבועיים, הגדוד שלי, החטיבה שלי ולפני כן עשינו משימות הגנה לכל אורך הגבול בצפון המדינה".
בנוגע להשלכות שלוחמי המילואים נאלצים לספוג, סיפר: "אנחנו עדים להשלכות יום-יום. אני אישית עשיתי מעל 200 ימי מילואים. לאט לאט אנחנו באמת נשברים, יש עוד אנשים שלא מגיעים. עכשיו שחררו אותנו לשנת הלימודים הקרובה, אבל אם לא היו משחררים, אני לא יודע מה הייתי עושה".