בצל המלחמה בעזה ובלבנון והחזיתות הנוספות באיראן, תימן וסוריה, גוברים החששות מפתיחת חזית נוספת בעיראק. אולם המציאות מורכבת יותר, והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק נתונות ללחצים משמעותיים מבית ומחוץ, שמגבילים את פעולותיהן.
"היום אני מעריך שדווקא ללחץ הפנימי יש השפעה. אני רואה שהמיליציות קצת מפחדות, קצת חוששות", מסביר ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. החשש העיקרי של המיליציות, לדבריו, הוא מתגובה ישראלית: "כולם נורא מפחדים שהתגובה הישראלית תבוא נגד עיראק". כתוצאה מכך, המיליציות אף מנסות להרחיק עצמן מאחריות: "פה ושם היו אפילו טענות שהם שיגרו לעבר ישראל לאחרונה משטח סוריה ולא משטח עיראק".
הדאגה מתגובה ישראלית הגיעה לשיאה לאחרונה, כשהתפרסמו דיווחים על כוונות איראן להשתמש בשטח עיראק. "זה עורר רעש רב ותרעומת רבה בעיראק ולחץ נוראי... הם הלכו ודיברו עם האיראנים שלא יעלו על דעתם דבר כזה", מספר זיידל. "העיראקים מאוד נלחצו מהעניין הזה והרבה מאוד גורמים בעיראק פנו אל האיראנים ואמרו להם 'תשמעו, תעשו מה שאתם רוצים משטח איראן'. כנראה שהנושא הזה של פעולה איראנית משטח עיראק ירד בינתיים מהפרק".
למרות העלייה בכמות השיגורים בחודשים האחרונים, זיידל מגדיר אותם כ"דקירות סיכה... זה טרדה, זה מטריד, זה לא ממש איום", עם זאת, הוא מזהיר כי "קרה כבר שנהרגו חיילים משיגור כזה". השיפור ביכולות המיליציות מיוחס לשיתוף פעולה חדש: "מיוני או יולי ניכר שיתוף פעולה של העיראקים עם החות'ים. החות'ים כנראה לימדו אותם לשפר את הכטב"מים שלהם... הם גם ניסו לעשות כל מיני דברים מתואמים שאלה ישגרו מדרום ואלה ישגרו ממזרח בעת ובעונה אחת כדי להעסיק את ההגנה האווירית הישראלית".
בזירה הדיפלומטית, ארצות הברית ממלאת תפקיד מרכזי במניעת הסלמה. "האמריקאים מעבירים להם מסרים בצורה פחות עדינה... 'אם אתם תמשיכו עם העניין הזה, לא נוכל להגן עליכם מפני בעלת בריתנו ישראל'", חושף זיידל. "עד עכשיו האמריקאים די מונעים פעולה ישראלית בשמי עיראק ולא הייתה פעולה כזאת. ישראל פעלה בתימן ופועלת בסוריה ופועלת בלבנון ופעלה באיראן אבל לא פעלה בעיראק עד עכשיו".
המיליציות הפרו-איראניות בעיראק שונות מארגונים אחרים באזור, מדגיש זיידל. "הן מאוד מאוד פחדניות. הן לא כמו אולי התימנים". לדבריו, הפתרון להתמודדות עימן משלב שלושה מרכיבים: "המקל זה תקיפות אמריקאיות ואולי גם ישראליות. והגזר זה כל מיני פיתויים" כלכליים, שכן "עיראק היא מדינה שיש בה הרבה מאוד כסף, והפיתוי הכלכלי הוא פיתוי מאוד גדול שקורץ לכל מיני מפקדי מיליציות".
המסר האמריקאי, מסביר זיידל, "מתקבל. מלחיץ מאוד את מי שהוא צריך להלחיץ ומלחיץ את הצמרת הפוליטית העיראקית, את הממשלה העיראקית, חלק גדול מהעם העיראקי וגם את הממסד הדתי וכולם ביחד מפעילים אותו. קודם כל מבחינה מספרית זה הרבה יותר אנשים עם הרבה יותר כוח מאשר המיליציות, וכולם ביחד מפעילים כוח על השתיים וחצי מיליציות האלה, שעדיין משגרות לעבר ישראל".
לסיכום, למרות החששות מהסלמה, נראה כי השילוב של לחץ פנימי, איומים אמריקאיים ותמריצים כלכליים מצליח בינתיים לרסן את המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, גם אם לא לעצור אותן לחלוטין. ההערכה היא כי למרות המשך "דקירות הסיכה", הסיכוי להסלמה משמעותית מכיוון זה נמוך בשלב זה.