לאחר ההחלטה בבית הדין הפלילי בהאג נגד מדינת ישראל, במסגרתה הוצאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שוחחנו עם עו"ד אורי מורד, מנהל מחלקת משפט בינלאומי ודיפלומטיה ציבורית במכון ירושלים לצדק, בכדי להבין את משמעויות ההחלטה – ואיפה מדינת ישראל טעתה.
מה עשתה ישראל לא נכון?
"מדינת ישראל ישבה על המדוכה זמן רב מדי בעניין החלטתה בדבר מידת שיתוף הפעולה שלה עם בית הדין והמנגנונים מטעמה. משהחליטה כבר ישראל לשתף פעולה ישירות עם בית הדין, עשתה זאת בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי".
"אמירות חסרות אחריות מצד מקבלי החלטות בישראל גרמו אף הן לנזק. בין השאר, ניתן לציין את ההצהרה של שר הביטחון (דאז) יואב גלנט, שבתחילת המלחמה הצהיר כי ישראל לא תספק כל סיוע לרצועת עזה. עם זאת, חשוב לציין, כי מהלך זה לא יושם בפועל".
"גם בנושא ההסברה נרשם בישראל כישלון חרוץ. מדינת ישראל לא השכילה לדברר נכון את פעולותיה במהלך המלחמה, וספציפית בעניין הסיוע ההומניטרי".
מורד הסביר: "ישראל הייתה חייבת להביא לידיעת העולם כולו את היקפי הסיוע שאפשרה להכניס לרצועת עזה. העולם לא ידע ועדיין לא יודע, משום שישראל מאפשרת את כניסתן של מאות משאיות עם סיוע הומניטרי בכל יום לרצועה בהיקפים שטרם נראו. משאיות אלה מובילות לרצועה תרופות ומזון ומוצרי חשמל".
לאחר מכן הוסיף כי "לצד עובדות אלה, בלתי נתפס שנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, מודה שלא ידע כי חמאס הוא שגונב את הסיוע הנכנס לעזה, בעוד שהאישום המרכזי נגד ישראל הוא שימוש בהרעבה ככלי מלחמה".
"סירובה של ישראל להקים מנגנון בדיקה וחקירה עצמאי, המוענק לו מנדט לבחון את האישומים המיוחסים לה, לא סייע. ישראל לא הסכימה להקים מכניזם שיפוטי עצמאי, מה שהקשה לדרוש מבית הדין להעביר לידיה את האחריות לבחון את האישומים המיוחסים לה, זאת תחת 'עיקרון המשלימות'.
"חשוב להבהיר כי הקמת ועדת חקירה שתעסוק רק בחלוקת האחריות ומציאת האשמים למחדל ה-7 באוקטובר לא יספק את בית הדין, אלא ועדת חקירה בלתי תלויה לה ניתן המנדט לבחון את האישומים הרלוונטיים נגד ישראל".
האם הטענות לאנטישמיות מצד בית הדין נכונות?
"האם אפשר לנקות את בית הדין משנאת יהודים? לעניות דעתי לא! האם שנאתו זו תרמה להחלטתו בדבר הוצאת צווי מעצר? התשובה לדעתי בעניין זה היא כן!".
"היום, בניגוד לבעבר, יש בידינו כלים לבחון האם אמירה או פעולה מסוימת חוסה תחת צילה של ההגדרה המקובלת לאנטישמיות. אחד המבחנים הבולטים בעניין זה הוא מבחן שלושת ה- D לאנטישמיות, כפי שקבע אסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי. הכוונה היא לדה-לגיטימציה, דמוניזציה ומוסר כפול. אם נבחן את התנהלותו של בית הדין ואת שורת ההחלטות שקיבל לאורך השנים בתיק הזה, אנו בהחלט עשויים למצוא כי בית הדין פעל באנטישמיות נגד ישראל".
האם אתה מרגיש שזהו סופו של בית הדין בהאג?
"לתחושתי ואולי גם לדאבון לבי, התשובה היא לא. על מנת שנוכל להכריז ולברך על סופו של בית הדין בהאג, תידרש פעולה בסדר גודל משמעותי. מהלך בו ייקחו חלק לא רק ארצות הברית אלא מדינות נוספות. חשוב כי גם אלה יהיו המממנות את בית הדין, כמו גרמניה, יפן, בריטניה, צרפת ואיטליה".
"עד כה, צריך לומר, בית הדין לא נבהל לפני כארבע שנים מאיומיה של ארה''ב תחת ממשלתו של טראמפ. סנקציות שהטיל אז הממשל האמריקאי לא גרמו לבית הדין לרדת מהעץ".
"כולי תקווה כי ימומשו ההצהרות לפיהן ארה''ב תפעל להעצמת הסנקציות על בית הדין. אולם אני באופן אישי בספק רב אם אלו יהיו חריפים דיים כדי לשכנע את בית הדין בהאג לשחרר את העניין הישראלי, ולכן לא יהיה מה שיביא לסגירת שערי בית הדין".
מה מדינת ישראל יכולה לעשות נגד הצווים?
"עכשיו משהוצאו צווי המעצר, יכולה ישראל להתנגד אליהם. כך קבעו שופטי ערכאת קדם המשפט בהחלטה שפרסמו ביום חמישי האחרון. בהחלטה נכתב במפורש כי התנגדותה של ישראל לצווי המעצר הוגשה מוקדם מדי, והיא רשאית להגיש את התנגדותה לאחר ההחלטה בדבר הוצאת צווי המעצר".
"על ישראל לפעול ללא דיחוי להקמת מנגנון בדיקה וחקירה עצמאי, נטול פניות שיבחן בצורה מעמיקה את שורת האישומים המיוחסים לה. אז תוכל ישראל לשוב ולדרוש בצורה ברורה ורשמית מבית הדין בהאג להעביר לידיה את האחריות למצות את הדין עם האחראיים, ככל וישנן הפרות של הדין הבינלאומי".
"לצד זאת, על ישראל להמשיך ולפעול במקביל גם בזירה הדיפלומטית ולשאוף לגייס כמה שיותר מדינות, ובמיוחד מדינות בעלות השפעה בזירה הבינלאומית, כדי לשלול את הלגיטימיות של בית הדין הפלילי הבינלאומי לעסוק בסוגיות הקשורות לישראל".
"על ישראל להשכיל ולהבין כי היא נכשלה בעניין הזה וכי אין פתרונות קסם שאפשר לשלוף מהשרוול בשלב הזה. ארסנל הכלים העומד לרשותה של ישראל הוא מוגבל בשלב הזה".
לסיום, מה המשמעות של הצווים כלפי אזרחי המדינה ולוחמים? האם הם בסכנה גם כן?
"הצווים הם אישיים והם הוצאו כנגד נתניהו וגלנט, וכנגדם בלבד בשלב זה. לדעתי זהו לא סוף פסוק, וצווים נוספים עלולים לצאת גם כנגד אינדיבידואלים נוספים ואלה חשוב לזכור, יכולים גם לצאת בחשאי".
"עם זאת, חשוב גם לציין כי בית הדין לא מסמן את החייל הפשוט בקצה. הוא מעוניין לפעול נגד קובעי המדיניות וכנגד מפקדים בכירים מהשטח, אלו המאשרים פעולות ולא כנגד המבצעים. לכן לא הייתי רץ לבטל חופשות או ביקורים בחו''ל, אבל הייתי נזהר מהאנטישמיות שהולכת ותופסת ממדים מפחידים בשורה של מדינות".