לא במקרה מתרחשים האירועים הדרמטיים בצפון מערב סוריה מיד לאחר ההסדרה בין ישראל ללבנון. חלום הבלהות של המשטר הסורי הופך למציאות. לפני מספר ימים פרצו כוחות האופוזיציה הסורית והגיעו ללב העיר חלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה אחרי דמשק. הצבא הסורי נרדם בשמירה, המטוסים הרוסיים הגיבו מעט מדיי ומאוחר מדיי והמיליציות השיעיות נעלמו. זהו בהחלט אפקט דומינו של המלחמה בלבנון, אך ישנם גם גורמי השפעה נוספים:
הידלדלות הנוכחות של חזבאללה בסוריה
בעקבות המלחמה עם ישראל נאלץ חזבאללה להשיב כוחות ללבנון ולהזניח את הזירה הסורית. מאז מלחמת האזרחים בסוריה מילא חזבאללה תפקיד חשוב בלחימה הקרקעית. לפני עשור במלחמת האזרחים אירעו עריקות מסיביות מהצבא הסורי של חיילים רגליים מהעדה הסונית לאופוזיציה. המיליציות השיעיות שנשלחו לסוריה בהוראת איראן מילאו את מקומם ואפשרו את הישרדות המשטר.
ירידה בתמיכה הרוסית
מאז ראשיתה של המלחמה באוקראינה, עסוק הצבא הרוסי בזירה האירופאית ומשקיע פחות בסוריה. על כן, מעורבותם של שני הבסיסים הרוסיים (חיל הים בטרטוס וחיל האוויר בלטקיה) במלחמה בצפון סוריה נגד האופוזיציה פחתה.
היחלשות הצבא הסורי
הקונספציה השגויה בה שקע המשטר הסורי שהמלחמה הסתימה בניצחון, הביאה לקיום רפורמות בצבא להפיכתו לצבא מתנדבים וביטול שירות החובה. אם נוסיף לכך את המוטיבציה הנמוכה מאד לשרת ואת המשכורות הנמוכות של חייליו, נמצא שערב הפלישה של האופוזיציה לכיוון חלב חלה הידלדלות משמעותית במספר החיילים בצבא הסורי.
הזנחת אדליב – הקונספציה השגויה
קונספציה שגויה נוספת שהביאה למשבר הנוכחי, קשורה בתפיסה שמחוז אדליב, המעוז האחרון של האופוזיציה מאז מלחמת האזרחים, אינו מהווה עוד איום על המשטר. הנשיא אסד סיים את המלחמה בשנת 2017 כשהוא שולט בכ-70% מהמדינה. הכורדים בצפון הקימו אוטונומיה על 20% משטחה של סוריה, טורקיה השתלטה על אלפי ק"מ והקימה אזור חיץ נגד מה שהיא מכנה "הטרור הכורדי", ומחוז אדליב נותר תחת שליטה של האופוזיציה, מורכבת ברובה מארגונים סלפים-ג'יהאדיסטים. צבא אסד הסתפק במלחמת התשה מוגבלת - בהפצצות על אדליב. המיליציות האיראניות נמנעו מהכרעה, כנראה כדי לתרץ את המשך נוכחותם המסיבית בסוריה. המחשבה הייתה שהאופוזיציה באדליב חלשה ומפולגת ואינה מסוגלת לעבור מהגנה להתקפה.
טורקיה פועלת מאחורי הקלעים
מחוז אדליב גובל בטורקיה, שמהווה את צינור החמצן לאופוזיציה. המתקפה הנוכחית הוכנה היטב מראש, ככל הנראה בזמן שטורקיה עקבה אחרי ההתפתחויות בלבנון. מדובר בהפרה בוטה של הסכמות אסטנה 2020 בין טורקיה לרוסיה. בראשית אוגוסט הסביר אסד בראיון טלוויזיוני כי טורקיה היא שמייצרת את הטרור בסוריה. מזה כעשור מעניקה אנקרה את חסותה על המורדים באדליב, מממנת ומחמשת את האופוזיציה. פעילי אופוזיציה בסוריה פרסמו סרטוני שמחה ברשתות על המכות שסופג חזבאללה מידי צה"ל בלבנון וגם בסוריה. הם ידעו כי החלשת "ציר ההתנגדות" סולל את הדרך לשינוי בסוריה.
טורקיה מעוניינת להעמיק את השתלטותה על צפון סוריה. היא ניצלה את מלחמת האזרחים לפני כעשור כדי לכבוש עשרות קילומטרים מאל-חסכה, עפרין וצפון חלב. חשוב להזכיר כי זו אותה טורקיה שלפני עשור אפשרה למתנדבים מדאעש וא-נוסרה לעבור מתחומה לסוריה. עד כה סרב הנשיא בשאר אל-אסד לקיים שיחות עם נשיא טורקיה רג'פ ארדואן אם לא יסיגו את כוחותיו מסוריה. אנשי האופוזיציה המופיעים כעת בסרטונים בחלב נראים מצוידים היטב, כנראה חימוש טורקי. יש להניח כי המימון מגיע גם מנסיכות קטר.
זהות המורדים והסכנה
זהותם של המורדים צריכה להדאיג את כל הצדדים המעורבים במלחמה בסוריה. בין קבוצות האופוזיציה שהתלכדו לקראת המבצע בחדר מבצעים משותף, מובילים הַיְאַת תַחְרִיר א-שַאם (מועצת שחרור סוריה) שהוא גלגול חדש של גַ'בְּהַת א-נוּסְרַה (חזית התמיכה), אל-קאעדה בסוריה. המנהיג נותר אבו מחמד אל-ג'ולאני, מבכירי אל-קאעדה. הלוחמים מכנים את עצמם מוג'אהדון, רובם מזוקנים עם סרטים על מצחם, מניפים דגלים שחורים עם השַהַאדַה (הצהרת האמונה המוסלמית). זהו הדגם הטיפוסי של הזרם הסלפי-ג'יהאדי שאפיין את דאעש וא-נוסרה לפני עשור. הקרבנות הראשונים של ההתפתחויות בסוריה יהיו המיעוטים.
העלווים, המיעוט השולט אליו משתייכים הנשיא אסד ובכירי הצבא יהיו הקרבנות הראשונים, אחריהם ייפגעו הנוצרים, השיעים, האסמעילים ושאר קבוצות המיעוט. הכורדים שמנהלים שטח אוטונומי בצפון מיהרו להשתלט על הפרברים הכורדים במזרח העיר חלב כדי שלא ייפלו בידי האסלאמיסטים. שני הכפרים הבודדים השיעים היחידים באזור - נֻבּל וזַהְרַא, שנכבשו ע"י האופוזיציה נמצאים כעת בסכנה גדולה.
פוטנציאל להתנתקות דרום סוריה
השליטה של המשטר בדרום סוריה התרופפה משמעותית בשנים האחרונות ובאזור זה עלולות קבוצות לנצל את המצב להתנתקות מעול המשטר. הדרוזים במחוז סוידא שהיו נאמנים למשטר עד למלחמת האזרחים, החלו להפגין נגדו בשנים האחרונות. בתגובה לסירוב הצעירים להתגייס לצבא, הוזנח שטחם ע"י המשטר והפך לזירה של טרור וסחר בסמים. הדרוזים זועמים על משטר אסד אך כעת הם מודאגים יותר מהתחזקותה של האופוזיציה האסלאמית שתאיים עליהם בוודאות.
מושלי אזור הדרום (דרעא) שהוא סוני ברובו קרוב לגבול ישראל וירדן אינם נאמנים למשטר בדמשק, כי חלקם השתייכו במלחמת האזרחים לאופוזיציה והפכו לשכירי חרב בחסות רוסית. כעת הם עלולים להפנות את גבם למשטר בדמשק אם יחושו שהוא חלש ולהצטרף לאופוזיציה.
הזווית הישראלית: משטר אסד – הרע במיעוטו?
ישראל תרוויח בוודאות מהיחלשות הנוכחות האיראנית בסוריה, שתפגע באספקת הנשק האיראנית לחיזבאללה בלבנון. גם ארה"ב תרוויח אם הרוסים ייאלצו לעזוב את סוריה. אך תמיד צריך לקחת בחשבון את האלטרנטיבה למצב הקיים. חשוב לציין כי האסלאמיסטים המובילים את האופוזיציה, מקדמים אידיאולוגיה של מדינת הלכה סונית קנאית. ניצחונם עלול להביא, כמו לפני עשור, לנהירה של ג'יהאדיסטים מהעולם כולו לסוריה. האם אנו רוצים דאעש מסוג חדש על גבולנו? משטר אסד היא האויב הישן והמוכר, כבר חמישים שנה נשמר השקט בגולן. במהלך המלחמה האחרונה לא נקף אסד אצבע למען חמאס בעזה או חזבאללה בלבנון. חשוב לציין, כי האופוזיציה הסורית הביעה במהלך כל המלחמה בעזה תמיכה בחמאס. אסד לעומת זאת מנע כל הפגנת תמיכה בעזה בשטחי שליטתו.
מפת סוריה חדשה
האופוזיציה מנסה להכריע במלחמת בזק, כבשה שני מחוזות, שדות תעופה וצירים ראשיים, ופורצת כעת דרומה לכיוון העיר חמאת. בלימת התקדמותם של כוחות האופוזיציה בצפון סוריה מתעכבת כי צבא אסד מופתע לחלוטין. כדי לתת לכוחות אסד זמן התארגנות, יש להניח כי בימים הקרובים ירכזו המטוסים הרוסים את הפצצותיהם האוויריות בחלב ואדליב, מה שיביא ללא ספק להרס רב, להרוגים רבים ולגלי פליטים.
סוריה מחולקת כעת לשלושה שטחי שליטה מרכזיים: האוטונומיה הכורדית בצפון מזרח (רוג'ובה) בחסות מוגבלת של ארה"ב, שטחי האופוזיציה בחסות טורקיה בצפון מערב (אדליב-חלב ואולי בקרוב גם חמאת), ושטחי שלטון אסד בחסותה של רוסיה בדרום-מרכז (לטקיה-חומס-חמאת-דמשק). יש לצפות לגל של מיליציות שיעיות שיתאמצו להגיע לסוריה מגבול עיראק דיר א-זור, כדי לסייע להישרדותו של המשטר ולמלא את החלל שהותיר חזבאללה. בקיצור, סיבוב שני של מלחמת האזרחים בסוריה מלפני עשור. ונשאלת השאלה: האם הפעם, כאשר הציר האיראני מוחלש, יהיו התוצאות שונות?
ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר, מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה
פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף בלחיצה על הקישור