סמל עוז דניאל ז"ל, מכפר סבא, לוחם בגדוד 77, עוצבת סער מגולן (7), נחטף לרצועת עזה לאחר שהוצא מטנק על גבול עזה על ידי מחבלי חמאס. לאחר 141 יום בהם לא היה ידוע מה עלה בגורלו, הוכרז עוז ז"ל כחלל צה"ל שנפל בבוקר השבת השחורה. בטנק לצד עוז ז"ל היה סרן עומר נאוטרה, שאתמול (שני) פורסם כי נהרג בבוקר השבת השחורה וגם גופתו נמצאת ברצועה.
מירב דניאל, אימו של עוז, שוחחה היום עם אודי סגל וענת דוידוב בסיום התוכנית והגיבה על הבשורה הקשה בדבר נפילתו של עומר, ובהמשך סיפרה על תחושותיה הקשות נוכח אובדן בנה: "זה טלטל מאוד. הכאב על זה על עומר, שחיכינו לו כל כך הרבה ימים. היינו מלאים בתקווה שעומר יחזור עלינו ונשמע ממנו מה קרה באותו בוקר. זה כאב עצום שלא ניתן לתאר. זה החזיר אותי ל-25 בפברואר, כשאנחנו התבשרנו בהודעה כזו על עוז".
היא העריכה כי ההודעה הגיעה לאחר שצה"ל קיבל מידע חדש: "אנחנו עדין לא דיברנו עם ההורים שלו, ואין לנו פרטים. בהסתמך על אינדיקציות מודיעיניות, זה כמו מה שהיה אצל עוז, משהו דומה".
מצוות הטנק שהותקף באותו הבוקר, נותר נמרוד כהן, שממנו התקבלו סימני חיים: "שממנו נשמע. על עומר לא היו סימנים, אבל על נמרוד, ברוך השם, יש סימנים, ואנחנו מתפללים לשובו".
בהמשך סיפרה: "אנחנו קברנו אלונקה שספוגה בדם של עוז, ואת האפוד של אחד מחברי הצוות שגם עליו היו כתמי דם של עוז. מבחינה הלכתית זה חלק מהגוף, והחלטנו לבצע את הקבורה. ישבנו שבעה ועשינו את כל מה שנדרש הלכתית כלפי המת".
הגעגוע לעוז אינו מרפה. מירב שיתפה: "זה משהו שאי אפשר לתאר, הגעגועים אליו רק הולכים וגוברים מיום ליום. אני מרגישה את זה בכל פינה בגוף שלי את הרצון למגע הזה. לחבק אותו, להרגיש אותו, לשמוע אותו. אי אפשר לכמת את זה".
לקראת סיום הריאיון הפצירה דניאל במקבלי ההחלטות להשיב את החטופים כולם מהר ככל האפשר: "לא צריך להביא הוכחות. בכל שנייה שהם שם, הם נמקים, והם חיים בסכנה בכל רגע ורגע, כשאין שום מחיר שמשתווה להחזרה שלהם: החיים – לשיקום; החללים – לקבורה. אין לזה מחיר. זו החלטה אמיצה שצריך לקבל ולבצע אותה, ואחר כך תמיד אפשר להמשיך ולהילחם ולהרוג ולהרוס, אבל הם היו צריכים כבר לחזור אתמול".