לוחמי גדוד 603 של ההנדסה קרבית נמצאים בתל חאדר, במקום הכי עמוק בסוריה. 10 ק״מ מגבול ישראל, קצת יותר מ-20 ק״מ מדמשק.
״יצאנו ביום רביעי בשבוע שעבר מאלחיעם. היינו בחופשת סוף שבוע. בשבת קיבלתי טלפונים ובמוצ״ש כל הפלוגה התייצבה ברמת הגולן.
ביום ראשון כולנו נכנסנו, מצאנו את עצמנו בשטח סוריה", מספר סרן נתנאל, מפקד פלוגה בגדוד 603 של ההנדסה הקרבית.
"אנשים מבינים את החשיבות והם התרגשו להגיע לשם, זה לא מובן מאליו. יצאנו לכבוש את תל חאדר תחת חטיבת הקומנדו, אבל הזחל הראשון שדרך על אדמת התל, היה של חטיבה 7. זה היה הכי עמוק שצה"ל נכנס לסוריה", הוא המשיך לספר. "הגענו לנקודה הכי מזרחית שצה"ל הגיע בסוריה, בפעם האחרונה שצה"ל היה כאן זה היה ב-12.10.73. כאשר לוחמי גולני כבשו את ההר״.
בעבר צה״ל התאמן רבות על כיבוש מוצבי הצבא הסורים, המכונים בשל התצורה והביצורים שלהם בכינוי ״פיתה סורית״. אלא שבשנים האחרונות צה״ל לא סבר כי יידרש לתמרן בשטח סוריה, וצה״ל עבד יותר ויותר מול האיומים מלבנון ומרצועת עזה.
״אותנו לא לימדו על הסורים, למדנו על חיזבאללה וחמאס, ועכשיו כשנכנסים לשטח הסורי, גם אם אין אויב - יש את השטח. גדלנו על סיפורים של מכשול מורכב מאוד וצלחנו אותו. זה לא היה כזה מורכב, הדחפור עובר הכל. צריך לומר שמכשול צריך לתחזק, ואני לא יודע עד כמה הם תחזקו אותו, בגזרה שלי הוא לא מתוחזק".
"הקושי היה לעבור את המכשול שלנו. יש מרחבים במכשול שלנו שעדיין אפשר לעבור בהם. השארנו את הנתיבים בכוונה, כי אנחנו יודעים שאולי יש יום אחד שניכנס יותר פנימה״, מספר סרן נתנאל, מפקד הפלוגה.
"הלוחמים נמצאים כרגע כמעט 10 קילומטרים, ״שם ראינו את דמשק. מצד אחד רואים את הפתיתים הראשונים של החרמון, מצד שני את דמשק. מאחורה רואים את יישובי הצפון. כרגע אנחנו עושים הגנה, מעבר לקו אלפא. עושים הכנה קדמית ומרחיבים את מרחב ההגנה של מדינת ישראל, מגנים על תושבי רמת הגולן״, מספר מפקד הפלוגה.
סרן נתנאל מספר על תחושת הלוחמים במשימה: ״הרגשה מטורפת, כל החיילים הסתכלו ואמרו זו ׳פיתה סורית׳, ראינו טנקים סורים. שם אתה מרגיש את המשמעות וההיסטוריה שאתה עושה. זה הגיע עד אחרון החיילים. גם שאנחנו ברק"מים (רכב קרבי משוריין) הוצאתי להם את הראש מהמדפים שיראו״.
צה״ל מצא לא מעט כלי נשק שהשאירו החיילים הסורים. אולם רמת הכשירות של הציוד הצבאי ירוד, חלקו לא שמיש. במוצב נכנסו לוחמי הגדוד. הם מצאו שלושה טנקים שהשכירו הסורים מאחור: ״רואים שהם עברו משהו, הם לא מתוחזקים. גם בצבא ורואים את החוליות של הזחל, חלודה. לא חושב שהוא יכול לפרוץ את החומות של מדינת ישראל".
"המוצב למרות זאת מתוחזק - ומתוחזק יפה, נקי ומסודר. יש שילוט ופחים. הלוחמים לא עשו עבודה טובה, הרס״רים כן. ראיתי אמר"ל מאוד ישן, שמתי את כל הסוללות שאפשר לשים, וזה לא עובד. מצאתי דפי תצפית״, מוסיף סרן נתנאל.
דפי התצפית נמצאו בכל המוצבים של צבא סוריה לאורך כל הקו מול ישראל. ״יש לי חייל דרוזי שתרגם 'בשעה ככה וככה', 'בשעה ככה וככה כוח צה״לי הגיע לגדר', או שרואים את מג׳דל שמס הם אומרים שעוברת מכונית או אמבולנס. הכל מתוייק והם מתעדים״.
כרגע הכוחות נערכים לחורף, ולקור. ״קר מאוד, יש לנו אמצעי חימום. כולם לבושים הצבא מספק הכל. אין חייל שרועד מקור. שותים מים כי בקור לא מרגישים צמא״, הוא מספר.
לוחמי ההנדסה הקרבית מספרים על המגע עם האזרחים ומספרים כי הם מתרגשים מהשינוי: ״מישהו סורי סימן שהוא רעב, אז הבאתי לו מנת קרב, לא הייתה התנגדות בשום שלב עם התושבים״.
הוריו של סרן נתנאל גרים בגבעת אבני. נתנאל מספר על הדאגה בבית: ״אמא שלי מודאגת מאוד, אבא שלי גם. נראה לי הוא פשוט לא מראה את זה. הם דאגו הכי הרבה בלבנון, והבנו שהפעם זה לא כזה גדול וצה"ל חזק. הכל בטוח״.
