הנוכחות הישראלית באזור החיץ עם סוריה מהווה מהלך אסטרטגי רב-ממדי, כך עולה מניתוח שמציג אלוף במיל' גרשון הכהן מתנועת הביטחוניסטים. בעוד שישראל לא הצהירה רשמית על כוונותיה ארוכות הטווח באזור, המהלך משרת שלוש מטרות מרכזיות.
"ישראל לא אמרה שהיא הולכת להישאר באזור החיץ", מדגיש הכהן בפתח דבריו ומבהיר כי בשלב זה אין הכרזות רשמיות על כוונות ארוכות טווח. עם זאת, הוא מפרט שלוש תכליות מרכזיות המנחות את הפעילות הישראלית באזור.
המעגל הראשון: הגנה אקטיבית
הכהן מסביר כי ההגנה על רמת הגולן מחייבת חשיבה מעמיקה יותר מאשר שמירה פסיבית על קו הגבול. "למדנו על בשרנו", הוא מזכיר, "שיש צורך לוודא שהכפרים הסמוכים אינם הופכים לתשתית של פעילות עוינת״. הנוכחות באזור החיץ מאפשרת פיקוח והרתעה אפקטיביים.
המעגל השני הינו מניעת התעצמות האויב
במישור המיידי יותר, חיל האוויר וחיל הים עשו את זה בענק וגם קצת כוחות היבשה פועלים לאיסוף אמצעי לחימה שנותרו באזור. "יש שם נשק גם בכפרים הסמוכים", מציין הכהן, ומדגיש את חשיבות המשימה למניעת התחמשות גורמים עוינים.
התכלית השלישית, המורכבת ביותר, נוגעת לעתיד סוריה והאזור כולו
"מה שהולך להתארגן בסוריה איש לא יודע עדיין״, אומר הכהן, "אבל ישראל צריכה להקרין כוח״, הוא מדגיש כי אין כוונה להתערב בהחלטות הפנימיות של סוריה, אך יש חשיבות קריטית להשפעה על התהליכים שמשפיעים על האינטרסים הישראליים.
הכהן מפרט שני אינטרסים מרכזיים: ראשית, חסימת האפשרות של סוריה לשמש כגשר יבשתי להעברת אמצעי לחימה לחיזבאללה. "מהחרמון יש יכולת טובה להקרין כוח לכיוון הזה״, הוא מסביר. שנית, מניעת העברת נשק לאזור יהודה ושומרון דרך המיליציות הפועלות באזור הירמוך.
בהתייחסו לשאלת הכפרים הדרוזיים באזור, הכהן דוחה את רעיון הסיפוח אך מדגיש את חשיבות הסיוע ההומניטרי. "זה לא אומר לתת תעודת תושב וביטוח לאומי״, הוא מבהיר, "אבל כשקר להם בחורף והם רעבים ללחם, יש צורך בפעולה״. הוא רואה בסיוע זה חלק מהקרנת העוצמה הישראלית באזור.
בסיכום דבריו, הכהן מציג את אחת התובנות המשמעותיות ביותר: הצורך בנטישת תפיסת "הווילה בג'ונגל". "אי אפשר לחיות באשליה שאנחנו דנמרק״, הוא קובע, "לשים חומה ולא להתעניין במה שקורה מעבר לה״. לדבריו, ההבנה הזו היא המפתח להבנת חשיבות הנוכחות הישראלית באזור החיץ.
לפי הכהן, הנוכחות הישראלית באזור החיץ איננה רק מהלך טקטי אלא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר. "אם אנחנו נשב על הגדר ונגיד מה אנחנו רוצים, אף אחד לא יספור אותנו," הוא מזהיר. לדבריו, רק נוכחות אקטיבית, הכוללת נכונות להסתכן ולהתמודד עם חיכוך, תבטיח את האינטרסים הישראליים בזירה המורכבת הזו.