במלחמה שפרצה בעזה ב-7 באוקטובר 2023 הימרה איראן על "אסטרטגיית אחדות הזירה", שכן העימות התרחב ללבנון, סוריה, עיראק, תימן ואף בתוך איראן, אך ישראל הגיבה באסטרטגיה נגדית שכונתה "אחדות התוצאות הצבאיות". פרשנים אסטרטגיים רבים מסכימים כי מה שנפל לא היו רק ארגונים מקומיים כמו חמאס, חיזבאללה או משטר אסד, אלא שהמפלה הגדולה השפיעה על המערכת האזורית האיראנית כולה, ותוצאותיו באו לידי ביטוי במאזן הכוחות החדש שיצרה המלחמה, בעיצוב מחדש של הסמכות הפוליטית בעזה, בלבנון ובסוריה. ואם כל זה אינו מספיק, ההפסד גם אילץ את ממשלת עיראק לבחון מחדש את מדיניותה כדי להשיג הפרדה בין האינטרסים הלאומיים שלה לבין ההשפעה האיראנית.
לאחר הפסקת המלחמה בין ישראל לחיזבאללה בעקבות הסכם הפסקת-האש ב-27 בנובמבר 2024, הכולל הוראות מחמירות, ובראשן תיק הנשק, ראו גורמים מתוך ממשלת המעבר (שסירבו להזדהות) כי חיזבאללה מנסה לעקוף את יישומו באמצעות פרשנות המשקפת את ניסיונותיו להתחמק מהזכאויות למימוש ההסכם, הקובע את פירוק המבנה הצבאי שלו החל מדרום לליטני, ומקדם את המשך הטרילוגיה של "העם, הצבא, ההתנגדות" כדי להצדיק את הימצאות נשקו מצפון לליטני.
יכולת הארגון להגיש סיוע נרחב נתקלה בלחצים כספיים משמעותיים כתוצאה מהסנקציות על איראן ומקטיעת קווי האספקה דרך סוריה, כמו גם מהרס מוסדותיו הכלכליים, שהביאו לירידה ביכולתו לנהל את רשתות הכלכלה והשירותים שלו, שהיוו בסיס לשימור "סביבת החממה" שלו.
בהקשר זה, דיווח של "טיימס אוף ישראל" הצביע על כך שחיזבאללה החל לשקם את יכולותיו, מה שמעלה שאלות לגבי כוונות הארגון לקיים את ההסכם, בעוד כמה מומחים צבאיים אישרו כי הארגון סבור שפירוק המבנה הצבאי שלו מוביל לירידה בהשפעתו ובתפקידו הפוליטי במדינה, והופך אותו מארגון צבאי גדול למבנה ביטחוני דומה לראשיתו בשנות השמונים, המבוסס על תאים קטנים, נשק קל ופעולות מודיעין פנימיות וחיצוניות.
לדעת חוגים פוליטיים, חוסר הרצינות של ממשלת לבנון ביישום ההסכם יחזיר לחיזבאללה את ההזדמנות להשתקם לאחר הסתגלות למציאות, במיוחד לאור העובדה שמוסדות המשפט, הביטחון והמינהל עדיין פועלים עבורו, בתמורה לקריאות למדינה לנקוט צעדים משפטיים ופוליטיים כדי לשלוט בפעילותו, שכן הוא עדיין פועל כישות מחוץ למסגרת החוק הלבנוני, בין אם באמצעות מימונו, מבנהו הבלתי רשום או רשתותיו הכלכליות הבלתי חוקיות.
בעת הזו, מנהיגים בתוך "חיזבאללה" סבורים כי הארגון קיבל החלטה נחרצת להפסיק את המלחמה עם ישראל, שתורגמה לאי תגובה למה שהיא רואה כהפרות ישראליות מתמשכות, "וכי יש תיאום עם צבא לבנון על הנסיגה מדרום לליטני, אך נשק מצפון לליטני לא יהיה על השולחן בשלב הנוכחי". כמו כן "נשק בתוך לבנון יהיה קשור לבחינת החוקה הלבנונית, שלדעתו נושאת פגיעה בזכויות העדה השיעית מחד, ובהתפתחויות ב סוריה פותחת בדיון רציני על הגנה על הבקאע מצד שני, שכן הצבא אינו מסוגל להגן על גבולות המזרח והצפון תחת השלטון החדש בסוריה".
מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם אמר כי יישום ההסכם מוגבל לאזור דרום הליטני והעלה שאלות בנוגע להתעקשותו להשאיר את הארסנל והמבנה הצבאי שלו בתוך לבנון, במיוחד לאור העובדה שההסכם קובע את יישום ההחלטות הבינלאומיות 1559, 1680 ו-1701, הנחשבות לפירוק המערכת הצבאית בכל שטח לבנון.
בהקשר זה התייחס הכתב והפרשן הפוליטי סמיר סקאף לדבריו של קאסם ואמר כי נאומו האחרון "נושא איתותים מסוכנים המחזירים את לבנון למלחמה. בעוד המפלגה מבטיחה כי התנגדותה לישראל תימשך כל עוד נותר סנטימטר כבוש, חתימתה על הסכם הפסקת האש משקפת הסכמה שבשתיקה, אם כי המפלגה מעדיפה לקרוא לזה אחרת". סקאף התייחס לתיאורו של קאסם את תפקידה של סוריה של בשאר אל-אסד ביחס לחיזבאללה כמסדרון, בהתחשב בכך שאובדן המסדרון הזה אינו רק פרט פשוט כפי שמצייר קאסם.
"המשטר הסורי היה התומך העיקרי של הארגון מבחינה לוגיסטית ופוליטית, ועם קריסתו הוא איבד את הגב ואת התמיכה שאפשרו לו להישאר חמוש בחוץ. הוא הצביע על הסתירה לכאורה בכך שחיזבאללה מקבל את נוכחותה של ארצות הברית בראש הוועדה המפקחת על יישום הסכם הפסקת האש, בעוד הוא ממשיך לתאר אותה כ"שטן הגדול", ומדגיש כי על הארגון לקבל החלטה ברורה "או לציית להסכם הפסקת האש ולוותר על נשק, או לצאת לדרך של מלחמה חדשה שתהיה קטסטרופלית ללבנון ולציבורה".
מנגד, העיתונאי קאסם קסיר הדגיש כי ממשלת לבנון היא שאפשרה לחיזבאללה להתעמת עם ישראל, וכי "הדבר נקבע בהצהרות השרים".
בשאלה כיצד ומתי יימסר הנשק תהה קסיר על העיתוי המתאים, והצביע על מורכבותו בהקשר הנוכחי.
במסגרת הדיון על השלכות נפילת משטר אסד וההשלכות על האזור אמר תא"ל נאג'י מלאב, מומחה צבאי בדימוס, כי קריסת הצבא הסורי כתוצאה מתקיפות ישראליות חוזרות ונשנות על מוקדי הכוח שלו תרמה להחלשת יכולתו לתמוך בתנועות "ההתנגדות" "שהובילה לשינויים רדיקליים במשוואה האזורית", וסבר כי נאומי הניצחון של חלק ממנהיגי ושרי חיזבאללה שככו לאחר מה שקרה בסוריה.
הוא הוסיף, כי נסיגת חיזבאללה מהזירה הסורית לאחר שאיבד שליטה לאופוזיציה מחלישה את יכולתו להתעמת עם ישראל, במיוחד לאחר שכוחות בלתי מזוהים השתלטו על אתרים אסטרטגיים בסוריה, אשר היוו עמוד תווך של תמיכה בארגון. ההתפתחויות האחרונות, ובהן הקמת אזור חיץ בגולן והחרמון, מעידות על חוסר איזון הכוחות, שכן חיזבאללה אינו מסוגל עוד להגיב כבעבר.
באשר למידת מחויבותו של חיזבאללה לתנאי הפסקת האש עם ישראל אמר מלאב, כי האחריות מוטלת על ממשלת לבנון, הנשענת על מדיניות "אמנות האפשר" בניהול המשבר. הוא גם הביע חשש מכך שארצות הברית התחייבה לישראל התחייבויות שבשתיקה המאפשרות לה ליישם את תוכניותיה בהיעדר התחייבויות לבנוניות להסכמים אלה, והדגיש כי לבנון מוצאת עצמה כיום בעמדת חולשה, שכן היא אינה יכולה עוד להתנגד באופן אפקטיבי.