מקבץ קבצים מודיעיניים משנות ה-60 וה-70, שסיווגם הוסר לאחרונה, חושף כי ארצות הברית העריכה עוד בראשית פרויקט הכור בדימונה כי הוא מיועד לנשק גרעיני לכאורה, בין היתר לאור מקורותיה בישראל שדיווחו על הנעשה במתקן הגרעין החשאי, כך פורסם במרכז ג'יימס מרטין לחקר אי הפצה של נשק (CNS) בקליפורניה, על בסיס ארכיון הביטחון הלאומי האמריקאי.
הדו"ח המודיעיני שפורסם לאחרונה על ידי הארכיון לביטחון לאומי בארה"ב הוא אחד מתוך 20 מסמכים, העוסקים במדיניות ארה"ב כלפי תוכנית הנשק הגרעיני הישראלית והבעיות המורכבות שהיא העלתה לדיפלומטיה של ארה"ב במהלך שנות ה-60 וה-70.
דו"ח זה קובע באופן חד משמעי כי פרויקט הגרעין בדימונה כולל מתקן לעיבוד פלוטוניום שנועד לשמש בפיתוח נשק גרעיני. על פי הדיווח, לאורך שנות ה-60 התייחסה ארה"ב לנושא באופן מעורפל, ולקראת שלהי שנות ה-60, כשישראל הגיעה לסף יכולות גרעיניות - ארה"ב וישראל הגיעו להסכם סודי כדי להתאים את מעמדה של ישראל כמעצמה גרעינית בלתי מוכרזת.
לפי דיווחים על בסיס דוחות קודמים, ראש ממשלת ישראל בראשית הפרויקט, דוד בן-גוריון, הגיב בזעם ללחצים האמריקאים בתחילת שנות ה-60, ובפגישה עם שגריר ארה"ב אוגדן רייד בתחילת 1961, הבהיר: "לא מגיע לנו יחס כזה ולא נקבל יחס כזה. איננו מדינת לוויין של אמריקה ולעולם לא נהיה".
בנוסף, פורסם שב-1966 הגיע צוות של הוועידה האמריקאית לאנרגיה אטומית למתקן בדימונה. הם העלו חשדות זהירים כי ישראל מסתירה את מטרתה האמיתית, אך סיפקו מגוון של סיבות הסותרות תיאוריה זו. "ייתכן שהישראלים רימו את צוות הפקחים", הם מסכמים. "אבל אנחנו מוצאים שזו אפשרות בלתי סבירה".
עוד פורסם ב-CNS כי ניתוח מודיעיני אמריקאי נוסף חשף שמספר מקורות ישראלים הודיעו לשגרירות ארה"ב בפברואר 1967 כי ל"ישראל יש או עומדת להשלים" מפעל עיבוד מחדש בדימונה, וכי "הכור בדימונה הופעל במלוא התפוקה". נטען כי באותה שנה ישראל הייתה "6-8 שבועות" מהשגת פצצה.
בעוד שזרוע המודיעין של מחלקת המדינה האמריקאית לא יכלה להוכיח או להפריך את ההאשמות הדרמטיות הללו, היא העריכה כמה מהן כ"סבירות" והפצירה בצוות הבדיקה הבא באפריל 1967 לחקור אותן. זהו המסמך הידוע הראשון שהתייחס לאפשרות שישראל מרמה באופן שיטתי את ארצות הברית לגבי דימונה כאל טענה עובדתית.