ספינת הטילים אחי ״חרב״ יצאה מנמל הבית בחיפה והחלה להפליג צפונה. הספינה היתה חמושה בכל אמצעי הלחימה שלה. כמה דקות כשהספינה מול חופי צפון הארץ, ביקש מפקד הספינה רס״ן תומר מכל הלוחמים להתרכז בסיפון הספינה.
כששאל את הלוחמים האם הם יודעים לאן הם מפליגים, השיבו כל הלוחמים כי הם יוצאים לאימון ירי בלב ים. ״הבנתי שהצלחנו לשמור את הסוד באופן הדוק, כך שגם הלוחמים לא ידעו לאיזו משימה הם יוצאים״, מספר רס״ן תומר.
״אמרתי להם כי הספינה מפליגה כעת לעומק סוריה, והמשימה היא להשמיד את צי ספינות הטילים של חיל הים הסורי״, הוסיף וסיפר רס״ן תומר. הלוחמים נדהמו. לרגע הם לא האמינו לדברים. חלפו שניות, ואז פרץ של שמחה מילא את הסיפון של ספינת אח״י ״חרב״.
מפקד הספינה מספר: ״אנחנו פעלנו והתכוננו ללחימה כנגד הצי הסורי במהלך השירות, לאו דווקא פה במלחמה. ביום ראשון אני מגיע בנסיעה שגרתית לבסיס. אני מקבל טלפון מהמפקד שלי ששואל אם אני זמין בטלפון אדום. אמרתי שלא, ושלחתי את אחד הקצינים שלי לקבל את השיחה הסודית בטלפון האדום. הוא מקבל את המשימה ותוכנית התקיפה. לא האמנו לרגע שזה יקרה תחת משמרתנו, כי הזירה לא הייתה קשורה בכלל למהלכי המלחמה. בתוך זמן קצר הצטרפנו למבצע התקיפה הצה״לי. נדרשנו לצאת לים באותו יום. היינו מוכנים באותו לילה לתקוף״, מספר רס״ן תומר.
בחזרה לסיפון אח״י חרב. לאחר דקות מההודעה של המפקד ללוחמים, כבר כל הלוחמים היו בעמדות. הספינה עשתה את דרכה צפונה, חוצה מול חופי לבנון ומתקדמת לנמל לטקיה, נמל הבית של חיל הים הסורי.
לאחר שעות של הפלגה, ספינת הטילים אח"י "חרב" היתה מוכנה להתקפה. אלא שאז התקבל ממטה חיל הים הודעה דרמטית המודיעה על שינוי בתוכנית. הספינה נעדרה בסיוע לחיל האויר ובהשמדת מספר סוללות טילי נ״מ, שהיו עשויים לסכן את העליונות של מטוסי חיל האויר.
בתוך דקות, הספינה נכנסה לתקיפה של סוללות הטילים. הפגיעות היו מדויקות. ״אני אדבר כפרט, אבל גם ספינת טילים אחי ״חרב״ יודעת לעשות את כל סוגי התקיפות, סיוע לתמרון ומשימות הגנה. אם תסתכל על האיום בעת הנוכחית, היית פוגש אותנו בכל הזירות, ואנחנו לוקחים חלק גם במשימות ההגנה, גם בהתקפה ברצועת עזה לבנון או בתקיפה בסוריה״, מספר רס״ן תומר.
הוא הוסיף בהמשך כי ״בלבנון ליווינו את התמרון בצמוד לאוגדה 146 ונתנו להם סיוע בתמרון. ביצענו תקיפות מדויקות, ובעצם נתנו את האש מהים. אנחנו נמצאים במקום אחר ממה שהיינו בעבר בנוגע לשילוביות ושיתוף פעולה".
"האתגר בתמרון היה שאנחנו נדרשנו לעשות גם הגנה וגם תמרון במקביל. מצאנו את עצמנו במצבים שתוך כדי שניגשים לתקיפה, מגיע כטב"ם וצריך ליירט אותו, והצוות עושה הכל במקביל עם סנכרון מופתי ומקצועיות. זו החוויה מהתמרון בלבנון בכללי״.
לאחר התקיפה של סוללות הנ״מ הסוריות, ספינת הטילים התרחקה מהחוף הסורי ויצאה ללב ים. התוכנית לתקוף בלטריא נדחתה בכמעט יממה, ונקבעה לשעות אחר הצהריים לקראת השקיעה.
המשימה של אח"י חר"ב היתה דרמטית: לבצע ירי מדויק של טילים לעבר לא פחות מ-15 ספינות טילים, שהן בעצם מרבית הכח הימי של הצי הימי הסורי. כל 15 ספינות הטילים נפגעו בתוך דקות ספורות. ״הן טבעו וסיימו את שירותן״, אומר רס״ן תומר.
״ההישג היה אדיר והתקיפה הייתה היסטורית, בדקות שאחרי התקיפה היה עוד מתח מבצעי, כי עדיין היינו בשטח עוין ומורכב, ועדיין יש את החזרה הביתה לנמל".
"רק שהתקרבנו והגענו למים הטריטוריאליים של ישראל, החלו החיוכים וחיבוקים, והמשימה נגמרת רק כשנקשרנו בנמל חיפה. אז אנחנו פוגשים את מפקד חיל הים, האלוף דוד סער סלמה, שמודה לכל אחד מהלוחמים, ואז גם מרמים כוסית לחיים ואחרי זמן קצר, פחות משעה, אנחנו כבר חוזרים ישר לחמש את הספינה ולהכין אותה למשימה הבאה, למשימת הגנה. יצאנו לאחר שעות לים, והיינו עוד שבועיים ברצף במשימה. היה חשוב לנו להיזהר מלהיכנס לאופוריה״, מספר מפקד הספינה.
כשמדברים על החות'ים, מדברים על זה שהשילוב האידיאלי ללחימה מול האיום מתימן של חיל האויר הוא עם חיל הים, והשאלה לאנשי ספינות הטילים היא האם הם מתכוננים לזה שהם היו עשויים למצוא את עצמם נלחמים במפרץ?
רס״ן תומר אומר בנחרצות: ״זה לא תפקידי לתכנן או להנחות משימות כאלה. אנחנו המפקדים והצוות מוכנים לבצע כל משימה. הספינה מוכנה לעשות כל דבר שנדרש״.
ואם מסתכלים על השנה האחרונה, לוחמי אח"י חר"ב ושיטת הסטילים של חיל הים, שיטת 3, לקחו חלק בלחימה בכל הזירות בעזה, בלבנון וגם בסוריה.
״הרבה מאוד פעילות. בערך בבית פעם בחודש או שבועיים. סוגרים הרבה מאוד שבתות. ברור שיש עומס ושחיקה, אבל המוטיבציה גבוהה והמטרה תמיד מול העיניים. הלוחמים באמת אדירים וערכיים ביותר ומוכנים להמשיך בשגרה הזאת", אומר מפקד ספינת הטילים שהטביעה את כל הצי המלחמתי של סוריה.