חודש לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בתיווך אמריקני, המצב בגבול הצפון רחוק מלהיות יציב. מניתוח המצב בשטח עולה תמונה מורכבת המעידה על פער משמעותי בין ההסכמות להתנהלות בפועל.
הפרשנית אווה ג'יי קולוריוטיס שעובדת בין היתר עם סוכנות הידיעות AP טוענת שצה"ל ממשיך לפעול בשטח לבנון ומבצע סריקות נרחבות אחר תשתיות כמו מנהרות ומצבורי תחמושת, במקביל לתקיפות אוויריות נגד תנועות צבאיות של חיזבאללה. בצד הלבנוני, פריסת הצבא הלבנוני בשטחים שמדרום לליטני מוגבלת בשל שלוש סיבות עיקריות: מחסור בכוח אדם, בעיות תקציביות, וחוסר יכולת לפעול באופן עצמאי מול חיזבאללה.
עוד היא טוענת כי מקורות מדיניים מעריכים כי חיזבאללה החל לרוקן את ההסכם מתוכנו על ידי הכחשת התחייבויות הנוגעות לנשק, מחסנים ותשתיות צבאיות. הארגון חושש שיישום מלא של ההסכם עלול להחליש את השפעתו על המדינה הלבנונית ולעורר דיון ציבורי על נחיצות הנשק שברשותו.
גורמי מודיעין ישראליים חשפו כי חיזבאללה שוקל להקים מיליציה חדשה שתפעל תחת שם אחר, בדומה למודל של כתאא'ב חיזבאללה בעיראק. המיליציה החדשה תוכל לתקוף כוחות ישראליים בדרום לבנון תחת מסווה של "התנגדות לכיבוש", מבלי שהדבר ייזקף ישירות לחשבון חיזבאללה.
בצד הישראלי, גורמי ביטחון בוחנים ברצינות את האפשרות להשאיר כוחות צה"ל בשטח לבנון כדי ליצור אזור ביטחון. במקביל, מרבית תושבי יישובי הצפון עדיין חוששים לחזור לבתיהם למרות הפסקת האש.
המתיחות משני צדי הגבול מעידה כי המצב עדיין נפיץ, וייתכן שדי ביריית טיל אחת כדי להצית מחדש את העימות. בינתיים, הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארה"ב, צרפת וערב הסעודית, מנסה לייצב את המצב הפוליטי בלבנון, אך ללא הצלחה משמעותית עד כה.