סא"ל (מיל') יהונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ערך מחקר מעמיק בערוצי התקשורת של חמאס טרם מתקפת ה-7 באוקטובר. בראיון ל-103fm עם ינון מגל וברק סרי, חשף החוקר את ממצאיו המרתקים.
"מטרת המחקר הייתה להבין את המודיעין הגלוי של חמאס לפני המתקפה, דרך הערוצים המרכזיים שלהם", הסביר דחוח הלוי. "ניתוח התוכן בזמן אמת, יחד עם ממצאי השלל שהתגלו בהמשך, חשפו תובנות חדשות לגבי תזמון ההחלטה של יחיא סינוואר לצאת למבצע".
לפי המחקר, נקודת המפנה הייתה בפברואר 2022, בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה דאז נפתלי בנט ב-INSS על הצבת מערכת יירוט לייזר תוך שנה. "על פי מסמכי השלל, סינוואר קיבל אז את ההחלטה לפתוח במבצע צבאי ופלישה לישראל בסתיו 2022, מתוך תחושת דחיפות", מציין החוקר. הוא מוסיף כי הצהרה דומה של השר בני גנץ בנושא הלייזר חיזקה את המגמה.
האיתות הראשון הגלוי הגיע באפריל 2022, כאשר סינוואר הכריז בנאום על "הליכה לעימות" ו"מערכה גדולה". אולם הפלישה המתוכננת לסתיו 2022 נדחתה מסיבות שטרם התבררו, ייתכן בשל צורך בתיאום עם "ציר ההתנגדות".
שני גורמים משמעותיים השפיעו על החלטת חמאס בהמשך: ניצחון הימין בבחירות בישראל, שנתפס כהזדמנות על רקע לחץ בינלאומי, והמחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. "הם ראו במחאה ובסרבנות של קצינים בחיל האוויר וב-8200 סימן לקריסת ישראל," מסביר דחוח הלוי. "הם כינו זאת 'ארון הקבורה של ישראל' וראו בכך הזדמנות להגשים את חזון 'שחרור פלסטין' באמצעות ג'יהאד".
דחוח הלוי מדגיש כי התוכנית הייתה אסטרטגית וארוכת טווח. "האיום של הלייזר היה הטריגר - הם הבינו שיש להם שנה עד שיאבדו את יתרון הרקטות". הוא מציין שקדמה לכך ועידה בעזה שעסקה ב"הבטחת אחרית הימים" ובה תוכנן כיבוש ישראל לפרטי פרטים.
לדבריו, הקרע בחברה הישראלית האיץ משמעותית את המהלך החמאסי. "בפרסומים הרשמיים של חמאס ואל-קסאם, הם ראו בסרבנות ובהצהרות הטייסים סימן לירידת כשירות צה"ל. מבחינתם, 'הצבא הבלתי מנוצח הפך למובס ללא מוטיבציה ללחימה'. הם פירשו את המצב כהתקדמות היסטורית לקראת 'שחרור מסגד אל-אקצא'."