סמל אוריאל פרץ, לוחם בגדוד ״נצח יהודה״, נפל אתמול (שני) כגיבור בקרב בעיירה בית חאנון בצפון רצועת עזה. לוחמי נצח יהודה מחטיבת כפיר פועלים תחת צוות הקרב של חטיבת הנחל בצפון הרצועה, בשכונת הקצינים של החמאס בבית חאנון, שם בנה החמאס מערך לחימה מול ישובי צפון העוטף.
אוריאל ז״ל, כמו יתר חיילי נצח יהודה, הם חרדים שהחליטו לקחת חלק בנטל הביטחו ולהיכנס מתחת לאלונקה. הם הדוגמא למופת. הם התשובה לעסקנים החרדים המדושנים והמנותקים, שדרכם היא יותר דרך של סחטנות וטפילות על הציבור הישראלי ופחות דרכה של תורה.
צה״ל באמת זקוק למחזורי גיוס גדולים. הוא זקוק ללוחמים. היקף המשימות גדל באופן משמעותי בשנה החולפת: יותר כוחות שפועלים בעזה במשימות תמרון והגנה. יותר כוחות בגבול לבנון. יותר כוחות בגבול סוריה. יותר כוחות באיוש. וכן עכשיו גם מתגברים את הגבול הירדני.
השמיכה של צה״ל קטנה. הוא זקוק בדחיפות להגדיל מערכי לחימה. בגלל המחסור בחיילים הלוחמים ביחידות השונות נדרשים לתת עוד ועוד. והנה רק שתי דוגמאות שמשקפות את הסיפור השלם: בחיל ההנדסה הקרבית קיים מחסור של גדודי סדיר.
הלוחמים של ההנדסה בעזה יוצאים כמעט בכל חודש וחצי לחופשה. לא כל שבת, אלא כל חמש או אפילו שש שבתות. כשהם בשטח בלחימה אין סופית.
לוחמי גדוד שמשון של חטיבת כפיר פועלים כבר חודשים בעזה. בעוד זמן הם יצאו לתפוס קוו קצר באיוש. זהו קוו של התרעננות. בעבר פעילות כזאת היתה נמשכת שלושה עד ארבעה חודשים. עכשיו הקוו יצומצם רק לשלושה שבועות. ומייד אחר כך הם שוב יחזירו לפעילות עצימה בעזה.
גיוס החרדים לא רק שיוריד את העומס מיחידות המילואים ויאפשר למאות אלפי משפחות חיילים המילואים הקלה בנטל, חזרה לשפיות ושגרת חיים סבירה. היא גם תאפשר הקלה בנטל על יחידות הסדיר הלוחמות.
גיוס החרדים יאפשר הגדלת גדודי השריון וחיל רגלים. היא תאפשר הקמת עוד שניים עד שלושה גדודי הנדסה קרבית. הרמת גדודי הגנת גבולות, מה שיאפשר יותר כוחות בגבול עוטף עזה, ירדן, סוריה ולבנון.
גיוס חרדים זה לא ענין לויכוח או תרגיל פוליטי. זה לא ענין של שמירת דת וצביון היהודי של החברה הישראלית. זה סלע הקיום של החברה הישראלית, של חוסנם של צה״ל ומערכת הביטחון.
גדוד נצח יהודה, כמו מסגרות אחרות של יחידות עם חיילים ולוחמים חרדים, הם הדוגמא שצה"ל יכול ויודע לקלוט את החיילים החרדים, להכשיר אותם כלוחמים או תומכי לחימה ולשמור במקביל על הצביון הדתי שלהם. הבעיה היא לא בציבור החרדי. לא בבני הנוער החרדי, אלא בעסקנים ובפוליטיקאים, שכמו בסיסמא של נתניהו בבחירות 1998, ״הם שכחו להיות יהודים״ ויש להוסיף בצער: שכחו להיות ציונים.
