הרמטכ״ל, רא״ל הרצי הלוי, לא קיבל את תוצאות התחקיר של אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין, באשר לאירוע נפילתו של סמל גור קהתי ושל האזרח זאב זא׳בו ארליך, לאחר שהאחרון נכנס לשטח לחימה בדרום לבנון בניגוד לחוק ובניגוד לפקודות.

הרמטכ״ל דרש מהאלוף גורדין לבצע השלמות של התחקיר ורק בעוד כשבוע יוצג התחקיר בשלמותו פעם נוספת לרמטכ״ל ולפורום מטכ״ל. במקביל לתחקיר הפיקודי התקיים תחקיר של האלוף מוטי ברוך שבחן את המשמעת המבצעית בצה״ל. 

התחקיר גילה כי הכנסת אזרחים לתוך אזורי לחימה בוצעו מספר פעמים בודדות. בהם הכנסת האזרחים הרב צבי קוסטינר מישיבת מצפה רמון, פעיל הליכוד רמי בן יהודה, וכן תורם שבצה״ל מסרבים לחשוף את שמו. לגבי פעילת הימין דניאלה וייס לא נמצא עדות לכניסתה, למרות שהצהירה כי נכנסה לעזה.

כוחות צה''ל ברצועת עזה  (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)

צוות התחקיר מנה 11 קצינים במילואים ובקבע מתחום המשמעת והבטיחות. במהלך השבועות האחרונים נפגש הצוות עם קצינים ביחידות הלוחמות מדרג מפקדי פלוגות ועד אלופים במטה הכללי, ערך ביקורים בשטח וביחידות הלוחמות בצפון ובדרום ועסק בבחינת דו"חות צבאיים שהוכנו לאורך הלחימה בנושאים שונים.

הצוות מצא כי בשל השחיקה המבצעית של היחידות השונות הנמצאות מזה למעלה משנה ושלושה חודשים בלחימה, חלה התרופפות במשמעת ובטיחות ביחידות השונות, שהתבטאה בשימוש לא נכון באמצעים והובילה לתאונות מבצעיות שניתן היה למנוע.

ביחס לכניסת אזרחים לאזורי הלחימה, נמצא כי שתי קבוצות עיקריות נכנסו לשטחים אלו: האחת, אזרחים הממלאים תפקידים חיוניים ונכנסים באישור (לדוגמה, קבלני עפר ובנייה), והשנייה, אזרחים בעלי עניין שקיבלו אישור מאלופי פיקודים (כגון ראשי רשויות ועיתונאים). נמצא כי כניסת אזרחים לשטח הלחימה ללא אישור אינה רווחת, לאורך המלחמה נמצאו מספר מקרים בודדים של כניסת אזרחים לשטח לחימה ללא אישור, מקרים אלו נבדקים ומטופלים.

בעניין ההקפדה על הנחיות ביטחון מידע, הצוות ציין כי ככל שהמערכה התמשכה, חלה ירידה בהקפדה על הנושא, ואף נרשמו מקרים שבהם נעשה שימוש גלוי במכשירים סלולריים באיזורי הלחימה. הדבר בא לידי ביטוי בהפצת סרטונים ברשתות החברתיות, תוך ציון מיקום מדויק של היחידות שפעלו, והפצת סרטונים משטח הלחימה הפוגעות בלגיטימציה הבין-לאומית.

בנושא ההופעה והלבוש, נמצא כי במהלך הלחימה התפתחה תופעה של אי-הקפדה רחבה בכל התחומים, וכן שימוש בפאצ'ים לא צבאיים ללא הסדרה וללא פיקוח.

הצוות בדק ובחן תחומים נוספים כמו  קבלת תרומות, תפוצת אמצעי לחימה וסטנדרטים מבצעיים ביחידות השונות, והגיש המלצות בנושא.

נוכח ממצאים אלו, המליץ הצוות לפעול באופן מיידי לחיזוק הסטנדרטים המבצעיים וחיזוק יסודות המשמעת הצבאית. בנוסף, הומלץ לקיים באופן מיידי ימי למידה (׳עצור') בנושא המשמעת ולחזיק שיח צבאי המושתת על פקודות ואכיפה, תוך נקיטת צעדים פיקודיים ומשמעתיים במקרים של הפרת פקודות. הצוות המליץ על קיום תהליך מנטלי-ערכי החל מהטירונות, כחלק מהציר המקצועי שבאחריות המפקדים. הצוות הדגיש את החשיבות בהסדרת מערך הלמידה ומיסודו, כולל איוש קציני למידה בדרגת הגדוד, וכן את הצורך בחיזוק מערך הבטיחות במהלך הלחימה ובגיבוש הוראות מדויקות בנושאי הופעה ולבוש. בנוסף, הצוות המליץ על קיום רענונים לכוחות המילואים והסדירים לאורך המשימות המבצעיות, שיכללו היבט משמעתי וחיזוק היסודות בתקופת לחימה ארוכה.

הרמטכ"ל עמד על מרכזיותה וחשיבותה של המשמעת הצבאית לפעילות צה"ל בכל גזרות הלחימה. מפקדי צה"ל נדרשו לאורך הלחימה לטפל בסוגיות ואירועים הקשורים במשמעת הצבאי, ועל כן החשיבות לקדם את מאמץ הלמידה בנושא תוך כדי הלחימה ובהלימה לכך המנדט של הועדה. 

הרמטכ"ל הביע הערכה רבה למפקדים הלוחמים בשטח, וציין את היחידות בהן ניתן לקשור בין פיקוד המקפיד על משמעת מבצעית, לתוצאות מבצעיות מוצלחות. הרמטכ"ל עמד על האתגר בירידה בסטנדרטים, עודף ביטחון של הכוחות ושחיקה בקרב הכוחות הנלחמים במלחמה ארוכה. פעילות צוות המומחים היא הזדמנות לבחינה רוחבית של הנורמות הנהוגות בצה״ל, למידה ותחקור. הרמטכ"ל קיבל את ממצאי צוות המומחים והתרשם מעשייה איכותית המצביעה על פערים וכיווני פעולה ראויים לטיפול. תפקידם של המפקדים לשמור על המשמעת המבצעית ולאכוף אותה, למניעת תאונות ותקלות בטיחות, הצלת חיים ועמידה במשימה.

הרמטכ"ל עמד על התחומים הבאים לחיזוק מתוך הדו"ח:
א. משמעת מבצעית בלחימה בדגש על מניעת סכנת חיים לכוחותינו.
ב. נורמות וכללים ערכיים בלחימה עם אויב.
ג. כללי ההתנהגות בתוך שטח אויב.
ד. חיזוק הנורמות ותחום הבטיחות בנהיגה.
ה. דגשי הופעה ולבוש.

הרמטכ״ל הנחה על הטמעת הלקחים באופן מיידי בכלל ההכשרות בצה״ל, וקבע כי הם ייבחנו במסדרים וביקורות על פי תכנית סדורה, וייאכפו משמעתית, תהליך זה ייבחן מטכ״לית. בנוסף, ימונה לכל אוגדה בצה״ל אלוף חונך. הרמטכ״ל הנחה כי הטיפול המרכזי בנושא יהיה באמצעות האוגדות ובכל אוגדה בצה״ל ימונה אלוף חונך שיאבחן את המצב באוגדה עם מפקדה, ויחד עם המפקדים ייצרו תהליך למידה ושיפור.

עוד עלה בעיית המשמעת סביב המדים והסמלים שחיילים מצמידים למדים שהמפורסם והבעייתי ביניהם הוא סמל ״משיח״. עוד עלתה סוגיית שחיקה של לוחמים ויחידות הנמצאים כ-15 חודשים בלחימה עצימה במיוחד, היחידות הפועלות בעזה בהן אוגדה 162 ואוגדת עזה.

בצה״ל בוחנים לאחרונה אפשרות להוציא חטיבות שהיו בלחימה רציפה בגזרת עזה, ולהעלות אותן לקווי התרעננות בגזרות אחרות כדי לשבור את שגרת הלחימה שהם מנהלים במשך חודשים ארוכים.