תקיפת חיל האוויר של אתרי שיגור של חיזבאללה בדרום לבנון בשבת האחרונה מהווה עדות נוספת לשבריריות הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל ללבנון בתיווך ארצות הברית.

על פי הודעת דובר צה"ל, התקיפה התבצעה לאחר שצה"ל שלח לצבא לבנון בקשה לנטרל את המשגרים המאיימים על העורף הישראלי – בקשה שלא טופלה. בעקבות זאת, מטוסי חיל האוויר השמידו משגרי רקטות שהוצבו באתר צבאי של חיזבאללה במרחב נבטיה.  

בתוך כך, אתמול (שבת) העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" דיווח כי האמריקנים שיגרו "איתותים רציניים" לצבא לבנון על הצורך להיערך לשינויים בהסכם, כולל הארכת שהות צה"ל ב-30 ימים נוספים. למרות האיתותים, בשטח המציאות נותרה מורכבת – חיזבאללה ממשיך להקים עמדות צבאיות אסורות באזורי דרום לבנון ומפר את החלטות ההסכם. 

ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)
ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)

פרופ' אמציה ברעם, חוקר המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, מצביע על בעייתיות יסודית בהסכם הפסקת האש: "אין בו התייחסות למה ישראל רשאית לעשות אם הצד הלבנוני לא עומד בהסכמים. ההסכם קובע מה נדרש מהלבנונים, אבל לא מפרט את הצעדים שישראל יכולה לנקוט במקרה של הפרה".  

לדבריו, הסכם הפסקת האש מלווה במכתב נלווה מארצות הברית, המעניק לישראל זכות תגובה וערבות במקרה של הפרה מצד לבנון. עם זאת, המכתב אינו חלק מהמסגרת הרשמית של ההסכם. 

״ישראל מזהירה כי אם צבא לבנון לא יעמוד במלוא התחייבויותיו בהתאם להסכם הפסקת האש, היא תמשיך להחזיק בשטחים בדרום לבנון ולא תיסוג מהם. מעבר להצהרות האזהרה, ישראל מבצעת פעולות בשטח, כולל תקיפות של חיל האוויר נגד מתקנים צבאיים של חיזבאללה שהוקמו בניגוד להסכם. חיזבאללה אף חזר להקים עמדות באזורים שנאסרו עליו במסגרת ההסכם״, מדגיש פרופ׳ ברעם את ניסיונות השתקמות ארגון הטרור במהלך הפסקת האש. 

ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)
ההרס בקריית שמונה ביום שאחרי הפסקת האש (צילום: אבשלום ששוני)

״על פי ההבנות, תפקידו של הגנרל האמריקני, ג׳ספר ג׳פרס, הוא לפקח על יישום ההסכם ולדווח על הפרות. הגנרל האמריקני, שמסתמך על דיווחי צה"ל, זיהה כי חיזבאללה הפר את ההסכמות, זאת על אף ההצהרות הפומביות של נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, כי הארגון מקבל את החלטת מועצת הביטחון 1701״. 

על פי פרופ׳ ברעם, ״אם השהות של צה״ל בדרום לבנון תימשך גם לאחר הפוגת הסכם הפסקת האש, חיזבאללה עלול לשגר ירי רקטי לעבר יישובי הגליל - כדי לאלץ את ישראל לסגת. ההערכות הן כי יש סבירות גבוהה לכך שהירי יתחיל בטפטופים, גם אם חיזבאללה מבין שהוא בעמדה מוחלשת. במקרה כזה, תידרש ישראל להחליט האם להגיב בעוצמה ולבצע תקיפות רחבות יותר״, ממשיך לתאר. 

״בתרחיש של חידוש הלחימה, ישנה אפשרות להרחיב את רשימת המטרות ולכלול גם פגיעה בתשתיות של המדינה הלבנונית עצמה – צעד שמטרתו להפעיל לחץ נוסף על ממשלת לבנון כדי לכפות את יישום ההסכם ולצמצם את מרחב הפעולה של חיזבאללה״, מסביר ברעם. 

בינתיים, חיל האוויר ממשיך לחשוף ולהשמיד תשתיות צבאיות בלתי חוקיות של חיזבאללה בדרום לבנון – מהלך שנועד להבהיר כי ישראל לא תוותר על דרישתה להסרת כל איום על ביטחונה. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הסכם הפסקת האש עדיין בתוקף, או שמא מדובר באשליה מדינית שמובילה לעימות בלתי נמנע נוסף.