ידיעות מרעישות על לוחמים שנסעו לחו"ל וכמעט הסתבכו שם בחקירות בגין פשעי מלחמה יוצרות אי שקט ואי וודאות בקרב כלל החברה והצבא. הידיעה האחרונה היא על חייל שנאלץ ממש למלט עצמו מברזיל, אחרי שפורסם ששופט מקומי שם הורה על פתיחה בחקירה נגדו.
בעקבות הכותרות הללו, עשויים קצינים וחיילים שלחמו ופעלו ברצועת עזה לחשוש מגורל דומה אם ייסעו בחודשים הקרובים לחופשות בחו"ל. האם החשש שלהם מוצדק? האם צפויה להם הסתבכות דומה ברחבי העולם, או שצפויה להם נסיעה שקטה נטולת חששות?
עצתי לקצינים והלוחמים היא זו: אם הייתם, כמו הרוב המוחלט של המפקדים והלוחמים, אחראיים וממושמעים, נמנעתם בהתאם לפקודות מלצלם את עצמכם בזירת לחימה; אם לא התרברבתם למצלמה, לא נאמתם בקול למיקרופון המקליט על פעולות אלימות שביצעתם או לא ביצעתם או שבכוונתכם לבצע; אם לא העליתם בדעתכם לפרסם ברשתות החברתיות את עצמכם מתרברבים על פעולות נגד תושבי רצועת עזה - או בקיצור: אם הייתם מפקדים וחיילים מסורים ממושמעים ואחראיים, בלי "רעש וצלצולים", כי אז סעו לכם לשלום, תיהנו מחופשה בחו"ל, לה אתם יותר מזכאים, והיו בטוחים שלא יאונה לכם כל רע מרשויות החוק שם.
אם למדנו משהו חיובי מהפרסומים על סדרת האירועים בהם הסתבכו חיילים בחו"ל עד כה, הרי זה שאף אחת מהמדינות בהן דובר לא באמת יזמה חקירה כלשהי, אף אחת מהן לא מינתה צוות חקירה, אף אחת מהן לא נקטה פעולת חקירה יזומה, מקצועית ובסיסית אחת נגד חיילי צה"ל.
כל ששמענו הוא על רשויות שקיבלו לידן, שלא מיוזמתן, ראיות מוכנות שהופקו במצלמתו הפעילה של החייל הספציפי שבהמשך הסתבך בשל כך. רשויות החקירה במדינות הללו היו פאסיביות לחלוטין, קיבלו מידע מארגונים פרו פלסטיניים אשר אספו מידע ברשתות החברתיות הגלויות, שם הגישו להם החיילים בעצמם את הראיות על מגש הטיק-טוק והאינסטגרם.
מי שדואג לפרסם ולהתרברב על פעולותיו נגד תושבי רצועת עזה, ולעיתים אף מגדיל ומפרסם ברבים לאן בכוונתו לטייל, לגביו לא ניתן לתת את אותה עצה אופטימית. לרוב המוחלט כאמור, אפשר, ואף מומלץ, לנסוע.
הכותב, עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד ד"ר גדעון פישר ושות', הינו מנהל המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה לשעבר.