הפיגוע בפונדוק שסמוך לישוב קדומים בו נרצחו שלושה אזרחים מצית את האש בכל גזרת קו התפר ומעצים את החששות בקרב התושבים שסבורים כי המחבלים מיהודה ושומרון, לאויב המשמעותי מבחינתם.
אתי איצקוביץ תושבת בת חפר: "אנחנו צועקים את זה כבר הרבה מאד זמן. בהתחלה הבנו שיש זירה אחת והיא בעזה ושם צריך לתת את כל תשומת הלב והכוחות. אבל בד בבד, אנחנו הזירה השנייה ואנחנו מרגישים באובדן הביטחון כבר מזמן.
אנחנו מאמינים ודורשים שייכנסו בכל הכוח כדי למגר את הטרור ולהילחם בהסתה. אנשים לא מבינים. הפיגועים שאנחנו רואים הם תוצאה ופועל יוצא של הסתה של נוער ברשתות החברתיות בטלגרם, ואנחנו נשים שהקמנו את מאבק האימהות. חוץ מהמאבק שאנחנו מנהלים פה בקו התפר, אנחנו מחוברות אל נשים מכל הארץ ומה שאנחנו מרגישות פה.
בתפר ישנן נשים שמרגישות בערבה, ואנחנו אומרות שההברחות של הנשקים וההסתות של חבר'ה צעירים מתפוצץ לנו בפנים כל פעם מחדש. התחושה שלנו היא שאנחנו רוצים מאוד שתהיה פעולה משמעותית. לפני שבועיים נפצע מח"ט הגזרה שלנו וכל הזמן שמים מטענים לחיילים בדרך. אנחנו רוצים שזה ייפסק.
התחושה לא נעימה בלשון המעטה. אנחנו באיזה שהיא הפסקת אש ועצירה בלחימה, והיינו שמחים שיפתחו פה מיגון משמעותי כי זה הולך ומחמיר. אתם אולי מתייחסים לזה בחומרה עכשיו, ואני אומרת לך ככה שכבר אז לפני כשלושה חודשים ויותר, כשהיה את הפיגוע ביפו ברכבת, אנחנו הבנו שיש עלייה משמעותית בפיגועים. כל שבוא פיגוע בכרמיאל, תל אביב, בני ברק, שום מקום כבר לא בטוח ומאיפה הם יוצאים מג'נין , מטול כארם , משוואיקה, מכל יהודה ושומרון וזו פצצה מתקתקת שאנחנו זועקים את זה כבר המון זמן".
תושב בית אריה מתרעם: "אצלינו הרוחות סוערות. בנו כביש עוקף חדש שהוא מעל לבתי היישוב, ומי שנוסע בכביש יכול בקלות לירות לתוך הסלון של התושבים וזה מעבר לתחושת הפחד בתקופה האחרונה. צריך להבין שכבר שנתיים תושבי הכפרים עבוד, לובן, רנתיס וכל היישובים האלה שהם סמוכי גדר וישובים ישראלים שחיו והועסקו אצלינו ומאז השבעה באוקטובר. השטח מבעבע כי שם אין ממשלה תומכת ואנחנו כבר לא רוצים לראות אותם. היום אף אחד לא מוכן לקחת סיכונים".
"אנחנו רואים בדאגה את מה שקורה בכל האזור וזה לא החל עכשיו. כבר לפני כשש שנים התרעתי במכתב לראש הממשלה שיש צורך בהפניית משאבים לנושאי ביטחון", אומרת ל"מעריב" ראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול.
"לאחר ה-7 באוקטובר 2023 למישהו נפל האסימון והצבא עובד כיום בצורה יותר עצימה. תושבים ביישובים בקו התפר שומעים את הרעשים של הפיצוצים בעקבות פעילות הצבא באזור טול כרם ומצד אחד, התחושה היא שפועלים בעצימות נגד הטרור, אבל מצד שני, פסיכולוגית זה יותר קשה", היא מסבירה – "אנחנו בעמק חפר המותניים הצרים של המדינה, מקו התפר ועד הים השטח הוא 13 ק"מ בלבד".
שאול מונה שלוש דרישות שלדעתה, יש לבצע לאלתר לנוכח התגברות הטרור באיו"ש והחשש מזליגתו גם לקו התפר:
"ישנם יישובים מאוד סמוכים לקו התפר וזמן התגובה לאירוע חריג מאוד חשוב. יש ליצור אזור חיץ, לצורך מתן זמן תגובה סביר ומניעת כניסת שב"חים", היא מסבירה – "אנחנו מאוד מואדגים מהיעדר אזור חיץ".
שאול דורשת עוד להגדיל לאלתר תקציבים לצורכי ביטחון ליישובים הסמוכים לקו התפר.
"בדצמבר 2023 הודיע לנו שר הפנים שקיימת החלטת ממשלה למתן סיוע לנושאי ביטחון ליישובי קו התפר בסכום של 50 מיליון שקל עבור 2023 ו-50 מיליון שקל נוספים עבור 2024. היינו אמורים לקבל 100 מיליון שקל, אבל בפועל לא קיבלנו אפילו אגורה והוגשה עתירה לבג"ץ. כבר ארבע פעמים המדינה דוחה את הדיונים שנקבעו, במקום לסייע מיידית". היא אומרת עוד – "אני מבינה שאנחנו בסדר העדיפות אחרי הדרום והצפון, אבל חייבים להיערך".
שאול מעלה דרישה שלישית, לנוכחות קבועה ומאסיבית של צה"ל על קו התפר. "יש פעילות יותר עצימה, אבל חייבים לתגבר כוחות ולהציב אותם בקביעות, גם כדי ליצור נוכחות והרתעה", היא מסבירה – "אנחנו בצו 8 להמשיך את השגרה".
אבי ויצמן ממושב דבורה במועצה האזורית גלבוע, מתריע שהטרור עלול להגיע גם ליישובים בקו התפר: "יש יותר חשש. אנחנו שומעים כל היום ירירות ופיצוצים מאזור ג'נין. התחושה היא שרק רק עניין של זמן שהטרור יגיע אלינו, הם לא יושבים בשקט".
ויצמן מציין את ההירתמות להגברת הביטחון באזור. "הצבא מקים אוגדה חדשה ותושבים מיישובים באזור ישרתו בה במסגרת מילואים, יש היענות של רבים, גם בגילאים יותר מבוגרים לשרת באוגדה. מקווים שהמדינה גם תסייע להקים עוד כיתות כוננות ולספק להם את האמצעים הדרושים", הוא אומר עוד – "אני בן 60, נולדתי וגדלתי כאן. לא האמנתי שנגיע למצב הזה. יש פגיעה בהרתעה".
רכז הביטחון של מושב בורגתה, עופר מזרחי, ממחיש את התחושות של המתיחות וחוסר הוודאות: "אנחנו כל הזמן דרוכים ויש יותר דריכות. אנחנו סמוכי תפר והמציאות השתנתה".