דוח חדש של ארגון UN WATCH חושף כיצד סוכנות אונר"א, על אף שהיא מציגה עצמה כארגון הומניטרי, כרתה ברית לא קדושה עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור נוספים. ברית חשאית זו מאפשרת לארגוני הטרור להשפיע באופן משמעותי על מדיניותה ועל פעילותה של סוכנות האו"ם, המעסיקה 30 אלף עובדים וחולשת על תקציב שנתי של 1.5 מיליארד דולר, הממומן בעיקר ע"י מדינות מערביות.
הדוח חושף כיצד עובדים בינלאומיים של הסוכנות, ובהם גם מנהליה המקומיים הבכירים, נפגשים באופן קבוע עם נציגי ארגוני טרור בלבנון ובעזה, משבחים זה את זה על "שיתוף הפעולה" ביניהם, ומכנים זה את זה "שותפים".
לעתים קרובות מציבים ארגוני הטרור דרישות לאונר"א ומשפיעים על החלטותיה. יתרה מזאת, כאשר ארגוני הטרור מתנגדים לפעולות מסוימות של אונר"א – למשל: מתן תעודות זיהוי ביומטריות למקבלי סיוע, פרסום קוד אתי המצהיר על זכויות להט"ב, או השעיית עובדים המעודדים טרור – הם לרוב מצליחים למנוע יישום החלטות אלו באמצעות איומים.
הלל נוייר, מנכ"ל UN WATCH: "דוח זה של חושף כיצד הנהלת אונר"א הבכירה לא רק מעסיקה ביודעין אנשים הקשורים לפעילות הטרור של חמאס, אלא גם מאפשרת לארגוני טרור להשפיע על מדיניות אונר"א ועל החלטות קריטיות שהיא מקבלת".
דוגמאות לברית בין אונר"א לארגוני הטרור: בין הדוגמאות לברית זו, שמגובות ב-68 תמונות ממקורות גלויים
הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, הגיע להסכם עם ארגוני טרור בפגישה שנערכה בביירות במאי 2024. במסגרת הסכם זה, אונר"א אפשרה לבכיר חמאס, פתחי אל-שריף, להמשיך לשמש כמנהל בית ספר של אונר"א וכראש איגוד המורים שלה, על אף שתמך בפיגועי טרור בגלוי ואף פרסם תמונות שלו עם מנהיגי טרור. אונר"א טוענת שהיא מקפידה על נייטרליות מחמירה, אבל במשך שנים אפשרה לאל-שריף למלא תפקיד בכיר, המשפיע על אלפי מורים ותלמידים.
רק לאחר שהוגשה תלונה רשמית מטעם ממשלה בתחילת 2024, נתנה לו אונר"א עונש קל והשעתה אותו. מיד לאחר ההשעיה, חמאס וארגוני טרור נוספים גרמו להשבתת אונר"א בלבנון, תוך שהם מארגנים הפגנות רחבות היקף בהשתתפות מורים ותלמידים. שלושה חודשים לאחר תחילת ההשבתה, לזריני טס לביירות ונפגש עם ברית ארגוני הטרור שעמדה מאחורי השביתה.
בתקשורת המקומית דווח ב-1 ביוני 2024, שלזריני וארגוני הטרור הגיעו ל”הבנות“ שהובילו ל”תוצאה חיובית“ עבור אל-שריף, והשביתה הסתיימה. ב-30 בספטמבר 2024, אל-שריף חוסל על ידי טיל של צה"ל. חמאס הכריז כי הוא אכן היה מנהיג הארגון בלבנון והספיד את בכיר אונר"א, כמי שחינך את תלמידיו ”חינוך ג'האדי“.
פייר קרהנבול, הנציב הכללי של אונר"א לשעבר, נפגש עם מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני בפברואר 2017, והדגיש את ”רוח השותפות“ בינם לבין אונר"א. הוא הזמין את מנהיגי הטרור לערער בסתר על כל החלטה של אונר"א, ואמר שיוכל בעקבות הערעור לשנות או "לקרוע" כל החלטה כזו.
קרהנבול אף ביקש מהארגונים לוודא, כי ”דיוניהם לא יפורסמו“, וזאת כדי לא לפגוע באמינותה של אונר"א. קרהנבול, שאולץ להתפטר ב-2019 עקב שערוריות שחיתות והטרדה מינית, מונה השנה באופן אבסורדי לתפקיד מנכ"ל הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, מינוי שעורר מחאה קשה מצד 17 סנאטורים אמריקאים.
ביוני 2022, מזכ"ל אונר"א הנוכחי, פיליפ לזריני, הדגיש את חשיבות ה”שותפות“ עם ארגוני טרור בעזה. הוא נפגש בקביעות עם ארגוני הטרור בחסות ”הוועדה המשותפת לפליטים“, שבראשה עומד מחמוד ח'לף, חבר הוועדה המרכזית של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, המוגדרת כארגון טרור על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי.
מתיאס שמאלה, לשעבר ראש אונר"א בלבנון, נאם בכנס של חמאס באוגוסט 2018 לצד עלי ברכה, אחד מ-6 מנהיגי חמאס שהוגש נגדם כתב אישום על ידי משרד המשפטים האמריקאי. במהלך הכנס אמר עלי ברכה, שעל המדינות התורמות להמשיך לממן את אונר"א ”עד שנחזור לפלסטין“. שמאלה הודה לארגוני הטרור "על הבנתם“ והבהיר להם כי אונר"א ניצבת לצידם.
לני סטנסת', סגנית הנציב הכללי של אונר"א לשעבר, נסעה ביוני 2021 לעזה כדי להתחנף בפני מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, אדריכל טבח השבעה באוקטובר. באותה עת ארגון חמאס כעס על אונר"א, אחרי שמנהל הסוכנות בעזה באותה עת, מתיאס שמאלה, שהינו תומך נלהב בנראטיב הפלסטיני, הודה בהיסח הדעת במהלך ראיון טלוויזיוני שהתקיפות הישראליות נגד חמאס במאי 2021 היו "מדוייקות מאד".
הראיון זכה לתפוצה רחבה בקרב תומכי ישראל. חמאס, שנזעם מהדברים, הכריז על שמאלה כעל פרסונה נון גראטה והוביל הפגנות מאורגנות של אספסוף כדי לאיים עליו. סטנסת' פיטרה בצייתנות את שמאלה והותירה אותו לבד במערכה על מנת לרצות את סינוואר, תוך שהיא מכנה את הראיון של שמאלה "חסר תקנה".
היא נסעה לבקר את סינוואר בעזה כדי להודות לו אישית "על פועלו החיובי ועל רצונו להמשיך בשיתוף הפעולה ולאפשר את פעילות הסוכנות ברצועת עזה". כיום משמשת סטנסת' כמנכ"לית משרד החוץ הנורווגי, התומך המדיני הנלהב ביותר של אונר"א. היא מנצלת את תפקידה הנוכחי כדי לממן ארגונים הפועלים למען אונר"א, כגון מכון כריסטיאן מיכלסן, שנבחר באופן לא אתי לבצע את ה"סקירה העצמאית" של אונר"א בהובלת קתרין קולונה.
מנהלת אונר"א בלבנון, דורותי קלאוס, חלקה במה עם מנהיג חמאס בלבנון, פתחי אל-שריף, שכאמור גם שימש כמנהל בית ספר של אונר"א וכראש איגוד המורים של הסוכנות. באירוע, מול קהל מעודדים, הביע אל-שריף תמיכה ב"התנגדות". גב' קלאוס לא הביעה כל התנגדות לדבריו.
מנהלי אונר"א השתתפו בכנס שנתי של חמאס, שבו נדונו עניינים פנימיים של אונר"א כמו משרות פנויות ובחירות לאיגוד המורים של הסוכנות. בכנס בשנת 2021 הודיע בכיר חמאס, אחמד עבד אל-האדי, על הקמת ועדה משותפת שתפקידה "לפקח על הקשרים עם אונר"א ולהבטיח שהיא ממלאת את התחייבויותיה".
בפברואר 2018 נפגשה מנהלת התוכניות של אונר"א בלבנון, גווין לואיס, עם בכיר חמאס אחמד פדל, והשניים הסכימו על "שיתוף פעולה ותיאום שוטפים". מנהלים אזוריים של אונר"א נפגשים באופן שגרתי עם מנהיגי טרור מקומיים לשם "שיתוף פעולה ותיאום". בפגישה שנערכה בנובמבר 2017 אמרו מנהיגים הטרור המקומיים למנהל אונר"א בצידון, פאוזי כסאב, שאונר"א חייבת להתקיים עד שהפליטים הפלסטינים "יחזרו לבתיהם" הם איימו, שאם התורמים לא ימשיכו לממן את אונר"א, יתחילו הפלסטינים ב"מהפכה עממית".
בפברואר 2022 ביקר מנהל אונר"א בלבנון, קלאודיו קורדונה, שכיהן בעבר כראש אמנסטי אינטרנשיונל, במחנה עין אל-חילווה כדי להיפגש עם קואליציית ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי ואנצאר אללה. הטרוריסטים אמרו לקורדונה, שהסוגיה הפלסטינית בלבנון היא "סוגיה פוליטית ולא ניתן לצמצמה לנושא הומניטרי או ביטחוני".
באופן דומה, בינואר 2018 נפגש קורדונה עם בכיר חמאס אחמד עבד אל-האדי, שאישר כי הטרוריסטים תומכים באונר"א משום שהיא "מהווה עדות חיה לנכבה של 1948." בניגוד לנרטיב המוצג לעולם, מטרתה המרכזית של אונר"א אינה סיוע הומניטרי, אלא קידום הנרטיב שהקמת מדינת ישראל הייתה "עוול" ושיום אחד הפלסטינים ימוטטו את ישראל.
בפברואר 2017, מנהל אונר"א בלבנון, חכאם שהוואן, אמר למנהיגי טרור כי אונר"א "ערוכה לחלוטין" לקיים "מנגנון שותפות חזק" איתם, כל עוד השותפות לא תגיע לשלב שבו "יש מי שיחשוב שאנחנו שותפים בקבלת החלטות".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יוזמת החוק לניתוק הקשר עם אונר"א, אמרה בתגובה: "הדו"ח של ארגון ה-un watch על שיתוף הפעולה ההדוק של אונר"א עם חמאס והג'יהאד מוכיח פעם נוספת שארגון הסעד לענייני מחבלים של האו"ם הוא ארגון טרור דה פקטו. במהלך החקיקה על החוק שלי לניתוק הקשרים עם אונר"א הופעל עליי מסע לחצים כבד להוריד את החוק. מהגורמים הבכירים ביותר בקהילה הבינלאומית ועד לראש הממשלה שלנו. הדו"ח הזה הוא תשובה ניצחת עד כמה זה האינטרס הלאומי שלנו לנתק כל קשר אפשרי עם זרוע הטרור הזאת ולהעיף אותם גם מיו"ש וגם מעזה".