נפילת בשאר אל-אסד בסוריה שמה מקל בגלגלים של ולדימיר פוטין, הפרויקטים של רוסיה בסוריה נעצרו מה שהוביל אותה לחפש נקודה חלופית באגן הים התיכון, כעת כל העיניים נשואות ללוב. כך לפי דיווח בעיתון הפרו סעודי, א-שרק אל-אווסט.
למוסקבה, בעלת ברית של אסד ודמשק מזה שנים רבות, יש נמל צבאי ובסיס אווירי בחוף הסורי, מה שמקל על פעולותיה במזרח התיכון. אל ג'וליאני אומנם ביקש להרגיע את רוסיה, והגדיר אותה כמדינה חשובה, ואמר: "אנחנו לא רוצים שרוסיה תעזוב את סוריה כמו שכמה אנשים רוצים".
לאור חוסר הבהירות במערך המדיני בסוריה החדשה, נאלצה מוסקבה להתחיל בנסיגה אסטרטגית לכיוון לוב, ובהקשר זה, אמר ג'לאל הרצ'אוי, חוקר במכון הבריטי "Royal United Services", כי מטרה זו נועדה "לשמר משימות רוסיות קיימות באפריקה", והוסיפה כי מדובר ב"תגובת שימור עצמית" מצד מוסקבה, אשר מעוניינת "למתן את השחיקה במעמדה בסוריה".
במאי 2024, פדרציית החקירות השוויצרית "כל העיניים על וגנר" חשפה את נוכחותן של פעילות רוסית בכ-10 מקומות בלוב, כולל נמל טוברוק, אליו הגיע ציוד צבאי בפברואר ובאפריל בעבר. מספר הכוחות הרוסיים בפברואר 2024 היה כ-800, אך הוא עלה ל-1,800 במאי של אותה שנה.
ב-18 בדצמבר, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות תוצרת רוסיה, כולל ה-S-300 וה-S-400, הועברו מסוריה ללוב, תוך ציטוט של פקידים לוביים ואמריקאים. בהקשר זה מאשר הרצ'אוי כי מאז נפילת אסד בשמונה בדצמבר, "כמות גדולה של משאבים צבאיים רוסיים הועברו ללוב מבלארוס ומרוסיה", ומציין במקביל על שליחת לוחמים. מצדו, המודיעין האוקראיני דיווח בשלושה בינואר כי מוסקבה מתכננת "להשתמש בספינות המשא ספרטה וספרטה 2 להובלת ציוד צבאי ונשק".
עימאד אלדין באדי, מומחה במועצה האטלנטית בוושינגטון, אומר כי השינוי הזה "איננו נובע משינוי פשוט כפוי של בעל ברית אזורי, אלא מחיפוש אחר המשכיות", והדגיש כי הוא "צעד שמאשר את חשיבותה של לוב כמרכיב באסטרטגיה ארוכת טווח. המהלכים הרוסיים הדאיגו את ממשלת טריפולי ואת איטליה, בעוד האיחוד האירופי ונאט"ו צופים בהם בדאגה. שר ההגנה האיטלקי, גידו קרוסטו, אישר כי מוסקבה מעבירה "משאבים מהבסיס הסורי שלה בטרטוס לכיוון לוב".