על רקע הדיווחים על עסקת חטופים שצפויה להיחתם בקרוב שוחחנו הבוקר (חמישי) עם אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ששם דגש על סעיף אחד שעלול להערים קשיים על יישום חלקה השני של העסקה המיוחלת.
"הדלפות על פרטי עסקת חטופים הן, מטבע הדברים, חסרות וודאות. כך גם הציפיות העולות והיורדות. פרטים על סעיפי העסקה הופיעו בצורה ברורה בעיתונות הערבית מזה חצי שנה. אולם פרט אחד עבר לחלוטין מתחת לרדאר התקשורת הישראלית וצץ רק לאחרונה", אמר עופר בפתח השיחה. "הסעיף הזה, אשר כעת מופיע בשלמותו בפרסומים אמינים, מטיל צל כבד על האפשרות לביצוע חלקה השני של העסקה, אולם גם מונע באופן מעשי את המשך הלחימה נגד חמאס".
לדבריו, "על פי ההדלפות של מסמך 'עקרונות חילופי חטופים ואסירים והשבת השקט בר קיימא' מתאריך 27.5.24, שהוא למעשה הבסיס לדיונים כעת בדוחא, מופיע בסעיף 3: 'שיבת העקורים אל מקומות מגוריהם: ביום השביעי לעסקה' (מיד לאחר שחרורן ההתחלתי של מספר נשים ישראליות שאינן חיילות) 'תתאפשר תחילת חזרת העקורים אל מקומות מגוריהם – ובפרט אל העיר עזה דרך ציר נצרים'".
עופר מסביר כי "המשמעות עבור העזתים היא עצומה. הדרישה להשבת העקורים, מאות אלפי עזתים המתגוררים כיום באוהלים באזור ההומניטרי בדרום מערב עזה ומאות אלפים נוספים אשר מצטופפים בבתי ספר שהפכו למקלטים לעקורים - היא למעשה הכמיהה הקולקטיבית העזתית לסיום הלחימה. תחילתו של החורף כבר הביאה עימה הרס ניכר באוהלים שנבנו ברובם לפני חודשים רבים. הגשם, ההצפות והנזילות מיררו את חייהם של רבים. הם רוצים לחזור הבייתה, גם אם חלק מהבית הרוס. בניגוד לתמונות הרבות המראות את ההרס הניכר בעזה, המצב במרכז ומערב העיר עזה יאפשר למאות אלפים לחזור אליה ולגור במבנים, גם אם חלק מהקירות הרוסים ובקומת הקרקע מושלך מצבור פסולת. האפשרות 'לחזור הבייתה', למקום שבו יש גג אמיתי מעל לראש הוא התחינה שאותה מביעים רוב העזתים".
עוד אמר, כי "ברור כי ביום השביעי לעסקה אנו נראה שיירות ענק של מעל מיליון איש עושים דרכם צפונה, דרך ציר נצרים, אל העיר עזה. ביניהם כמובן, עשרות אלפי אנשי חמאס שנמלטו מהעיר. הדרישה היחידה של ישראל היא שהם לא ינועו חמושים, אולם אין ספק שמצבורי הנשק, באלפי דירות מסתור בעיר עזה, מחכים לשבים מהדרום".
"אם עבור העזתים זו בעצם מטרתם בהסכם החטופים, מטרה שהם משיגים מיד בתחילת ההסכם – מדוע ימשיכו לממש את חלקו השני (או אף לסיים את חלקו הראשון שדורש שחרורים נוספים). התשובה שמנופפים בה כל תומכי העסקה היא 'אם לא ישחררו את כולם אז נחזור להילחם מיד בסיום השלב הראשון של העסקה'. אולם, כפי שמזהיר המומחה ללוחמה אורבנית קולונל ג’ון ספנסר: 'כל עסקה שמכילה חזרת עקורים לאזורים מאוכלסים אשר בשליטת חמאס וללא החלפתו – פירושה שהמלחמה באזורים אלו הסתיימה. כל מלחמה היא מעשה מדיני ואין לישראל את היכולת המדינית לפנות מחדש אוכלוסייה זו אם יתעורר הצורך לחדש את המלחמה'", אמר עופר.
המומחה לכלכלת חמאס ציין כי "אם נבחן את המשמעות לפרטים, נבין כי לאחר חזרת העקורים לבתיהם, ההתעקשות הישראלית ההצהרתית בלבד 'נחזור ללחימה' היא חסרת משמעות, וזאת בגלל שלושה טעמים".
"הראשון - עצם הימצאותם של מיליון וחצי איש חזרה בעיר עזה הצפופה מייצרת תנאים מגבילים אשר הופכים את הלחימה העירונית בעיר לבלתי אפשרית. פינינו אותם כדי שנוכל להילחם. אולם, לאחר ששהו מעל שנה באהלים – רובם יסרבו להתפנות שוב".
"השני - הצורך של צה"ל להימנע מפגיעה באזרחים, לספק עבורם לפחות פי 5 שיירות הומניטריות לצפון הרצועה (כיום יש בה כ-330,000 איש. לאחר החזרה צפויים להיות בעיר עזה מיליון איש נוספים), הדרישה להפוגות הומניטריות תכופות לצורך חלוקת הסיוע – וכמובן הצורך להתחיל בשיקום התשתיות בעיר עזה (מים, חשמל, ביוב, פינוי שברי המבנים והאשפה) ותיקון הנזקים לבתים הרבים שנפגעו, אך עדיין עומדים יציב – כל אלו פירושם שהאזור הופך לסביבה בלתי אפשרית לתמרן בה".
"השלישי - העובדה שישראל מתעקשת בתנאים אלו גם לאיים בחזרה ללחימה ומשאירה בידיה חלקים מציר נצרים הופכת לחסרת משמעות ולמעשה אף לנטל. כל ייעודו של ציר נצרים היה למנוע חזרת אוכלוסייה לעיר עזה. אם חיילינו ימצאו עצמם בציר שבו מכל עבר נמצאים עזתים שחזרו לצפון הרצועה – אין טעם בהישארותם שם. למעשה כבר במימוש השבוע הראשון של שלב א’ בהסכם – תסתיים המלחמה".