לאחרונה החליט ראש אמ"ן הנכנס, אלוף שלומי בינדר, לחזק את מחלקת הבקרה "איפכא מסתברא" באמ"ן, בראשות תא"ל (מיל') משה שנייד. זאת, כלקח מאירועי ה-7 באוקטובר ומהקיבעון המחשבתי "הקונספציה" הידועה לשמצה שהובילה לאותה הפתעה. הצורך בכלי בקרה יעיל, שמטרתו להזים את הלך הרוח ודעת המחקר בהערכת המודיעין הלאומית, הוא הכרחי ואינו ניתן לערעור.
ועדת אגרנט, שחקרה את הגורמים להפתעת מלחמת יום כיפור, המליצה בזמנו לא רק על הקמת מחלקת בקרה, אלא גם על יצירת מנגנונים שיאפשרו ואף יעודדו העלאת "דעה אחרת" מצד כל קצין מודיעין בתחומו.
בדומה לאירועי יום כיפור, כאשר קצינים זוטרים התריעו מראש על ההיערכות החריגה של מצרים למלחמה (כמו סגן סימנטוב, קצין מודיעין פיקוד הדרום, שנענש על התרעותיו), גם ערב ה-7 באוקטובר היו שפע סימנים מעידים: דיווחי התצפיתניות והתרעת הנגדת מיחידה 8200, שנבלעו תחת עננת הקונספציה. הדעה האחרת לעולם תעלה מהשטח ומהדרגים הזוטרים, ולא בהכרח ממחלקת בקרה בכירה, הניזונה מאותה "בריכת מידע" המשותפת לגורמי המחקר.
בעבר עודדו ראשי אמ"ן קצינים זוטרים להביע את דעתם, גם כאשר זו הייתה מנוגדת להערכה הרווחת. קצינים צעירים, שהתמחו בדיסציפלינות שונות, הורשו להציג את עמדותיהם ישירות בפני ראש אמ"ן, שהיה מחויב להתייחס אליהן בכובד ראש ולדרוש התייחסות מקצועית מגורמי המחקר.
המחשבה שמחלקת בקרה, חזקה ככל שתהיה, תוכל למנוע את ההפתעה הבאה או את הקיבעון המחשבתי – במיוחד כאשר זה מושרש בדרג המדיני – אינה אלא זלזול בלקחי העבר, שעלו לנו במחיר דמים כבד.
לטעמי, החלטת ראש אמ"ן, שעלולה לנבוע מהדחף לייתר את "חוק פלדשטיין" המתקדם בכנסת, היא נמהרת ואף שגויה. הצבת המענה לבעיית ההפתעה בחיזוק מחלקת הבקרה, גם אם בראש עומד קצין מוערך כמו שנייד, אינה מספקת. על אמ"ן לנתח לעומק את כשלי ה-7 באוקטובר על כל ממדיהם לפני קבלת החלטות על מבנה הארגון.
בשנה האחרונה נחשפנו להיקף המידע שהשיגו חמאס, חיזבאללה ואיראן ממערכות צה"ל והממשלה – כולל איסוף חזותי, הפעלת מקורות ויכולות סיגינט ודיגיטל מתקדמות. המידע הזה אפשר להם להפתיע אותנו ב-7 באוקטובר, לכוון לנקודות תורפה מבצעיות לאורך קו המגע ולבנות בנק מטרות רחב, שכלל יעדי איש בכירים, משרדי ממשלה ואפילו את בית ראש הממשלה בקיסריה.
כמי ששימש כרח"ט מבצעים לשעבר, אני מעריך שבינדר מודע לצורך להפוך את מחלקת ביטחון המידע למערך עצמאי, שיהיה כפוף לרמטכ"ל ויכלול מחקר מודיעין אויב, ביטחון שדה, ביטחון מידע ויכולות סייבר. מערך זה צריך לכלול גם את הצנזורה הצבאית ולשתף פעולה עם המערכים הרלוונטיים בשב"כ, כדי לאפשר ראייה רחבה של מעגלי דלף המידע בצה"ל, בקהילת המודיעין ובמשרדי הממשלה.
בסיכומו של דבר, לצד השלמת תחקירים מעמיקים בצה"ל, שיציפו בוודאי המלצות לבניין הכוח של הצבא ומערכי המודיעין, יש הכרח בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
ועדה כזו, שתבחן את כלל המערכות שכשלו, תוכל להציע שינויים בבניין הכוח ברמה הלאומית. רק ועדה עם סמכות להעמיק בכלל מרכיבי הכשל תוכל להכריע עד כמה הקונספציה תרמה לעיוורון ההתרעתי של אמ"ן ולקיבעון המבצעי של צה"ל.
לפיכך, חיזוק מחלקת הבקרה, מבלי לטפל בשורש הבעיות – דלף מידע, היעדר פתיחות לדעה אחרת, מחסור בכוח לוחם ובמוכנות לתרחישי קיצון – אינו אלא אצבע בסכר שכבר נפרץ.
הכותב: אל"מ (מיל) אורי הלפרין, שימש בעבר כקמ"ן פד"מ וכעוזר ראש הממשלה למודיעין