"חמאס פיתח אסטרטגיה מחושבת של 'הקרבה אנושית מכוונת' הדורשת תשומת לב וגינוי בינלאומי", כך טוען הקולונל מייקל סקוט בטור שפרסם ב"אוסטרליאן ג'ואיש ניוז". לדבריו, הנסיגה החד צדדית של צה"ל מעזה ב-2005 סימנה נקודת מפנה היסטורית. מה שנועד לאפשר הגדרה עצמית פלסטינית והפך את הרצועה לבסיס טרור.
מאז 2005, כותב סקוט, שיגרו חמאס והג'יהאד האיסלאמי עשרות אלפי רקטות לעבר אזרחים ישראלים, בהפרה בוטה של החוק הבינלאומי. ריצ'רד קמפ, מפקד כוחות בריטניה לשעבר באפגניסטן, מגדיר זאת כ"אסטרטגיית פשע מלחמה כפול": תקיפת אזרחים תוך שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי. עבור הישראלים, עד ה-7 באוקטובר 2023, המשמעות הייתה חיים תחת איום מתמיד, עם אזעקות ומקלטים כחלק משגרת היום. בניגוד חד לכך, חמאס לא בנה מקלטים לתושבי עזה. במקום זאת, השקיע במנהרות טרור ובמחסני נשק מתחת לבתי חולים, בתי ספר ומסגדים.
"זו לא שאלה של משאבים אלא של סדרי עדיפויות", מצטט סקוט את אנדרו פוקס, קצין בריטי לשעבר, "חמאס מעדיף נשק על פני רווחת תושביו". לדברי הכותב, השימוש של חמאס במגן אנושי אינו הכרח הגנתי אלא אסטרטגיה מחושבת לניצול אהדה בינלאומית. בספטמבר 2024, מספר סקוט, הוא תודרך אישית על מאמצי צה"ל למזער נפגעים אזרחיים. ברפיח, דרום עזה, חיסל צה"ל למעלה מ-1,000 מחבלים בעוד שמספר האזרחים שנפגעו עמד על 24 בלבד. "דיוק כזה בלוחמה אורבנית צפופה הוא חסר תקדים", כותב סקוט.
צה"ל נוקט במגוון אסטרטגיות למזעור פגיעה באזרחים, מציין סקוט. אלה כוללות אזהרות מוקדמות באמצעות כרוזים, שיחות טלפון ומסרונים, שימוש בתחמושת מדויקת, ו"הקשה בגג" - ירי אזהרה לא קטלני לפני תקיפה. בנוסף, צה"ל מקים מסדרונות הומניטריים לפינוי אזרחים מאזורי לחימה.
עבור חמאס, טוען סקוט, נפגעים אזרחים אינם "נזק משני" אלא טקטיקה מכוונת. "הנשק החזק ביותר של חמאס אינו הרקטות או המנהרות", הוא מצטט את ריצ'רד קמפ, "אלא יכולתו לתמרן את דעת הקהל העולמית. נפגעים אזרחים הם מרכיב מרכזי באסטרטגיה שלהם".
עבור חמאס, טוען סקוט, נפגעים אזרחים אינם "נזק משני" אלא טקטיקה מכוונת. "הנשק החזק ביותר של חמאס אינו הרקטות או המנהרות", הוא מצטט את ריצ'רד קמפ, "אלא יכולתו לתמרן את דעת הקהל העולמית. נפגעים אזרחים הם מרכיב מרכזי באסטרטגיה שלהם".
על פי החוק הבינלאומי, האחריות לנפגעים אזרחים מוטלת על הצד המשתמש באזרחים כמגן, מדגיש סקוט. "הקהילה הבינלאומית חייבת להעמיד את חמאס לדין על פשעיו", הוא מצטט את אנדרו פוקס. אולם התגובות העולמיות לרוב נכשלות בשיקוף מציאות זו, כשהן מבקרות בחריפות את ישראל תוך התעלמות מאחריות חמאס.
הקוראים לאפשר הפסקת אש בעימות הנוכחי, כותב סקוט, חייבים להרהר עמוקות במשמעות עמדתם. גישה בונה יותר תהיה לדרוש מעצר והעמדה לדין של מנהיגי חמאס ברחבי העולם בבית הדין הבינלאומי בהאג. אם בית הדין לא ינקוט בצעדים מיידיים ונחרצים נגד מנהיגי חמאס ברחבי העולם, יש לשלול את מימונו ולהחליף את הנהגתו הבלתי יעילה.
"הטרגדיה של עזה אינה שהיא נתונה בסגר ישראלי", מסכם סקוט בציטוט של דאגלס מארי, "אלא שהיא בת ערובה בידי חמאס. תושבי עזה ראויים ליותר מאשר להיות כלי במלחמת תעמולה - הם בני אדם הזכאים לשלום, כבוד ועתיד חופשי מעריצות".
