התצפיתניות התריעו שוב ושוב, אבל בכירי המודיעין לא הקשיבו: תחקירי ה-7.10 מצביעים על כשלון עמוק בתרבות הארגונית של אגף המודיעין בצה"ל ושל זרועות המודיעין של ישראל. חוסר הסינרגיה בין המערכות וחוסר היכולת לחבר את חלקי המידע לכלל תמונה אחת גדולה הובילה בין היתר לעיוורון של ישראל בכל המערכים והדרגים מול חמאס.
מהתחקירים עולה שאמ"ן הפסיק להפעיל סוכנים אנושיים ברצועת עזה, ועל פי החלוקה האחריות על כך הועברה לשב"כ. ברגע האמת התוצאה הייתה קשה: בלילה שבין 6 ל-7 לאוקטובר עמדו הגורמים המכריעים מול חוסר בתמונה המודיעינית והמצב הגיע לכדי אבסורד. על פי התחקירים במהלך הלילה התקשה המודיעין להביא "מידע אווירה", מפי גורמים בשטח, כאלה שהם לא בחמאס או בג'יאהד האיסלאמי אבל הם יכולים לראות דברים שמתרחשים, על מה שקורה מעבר לגדר.
כאן נכנס עניין התצפיתניות. התחקירים מעלים את היכולות המרשימות של התצפיתניות שלא נעשה בהן שימוש מעמיק. המשמעות היא שהדיווחים של התצפיתניות לא הוכנסו למערכי המידע של המודיעין הכללי. בצה"ל מבינים כי אם היקף הדיווחים של התצפיתניות היה משולב בדרך קבע לתוך מערכי הגלם של המודיעין, ישנה סבירות כי המידע הזה היה בכוחו לשנות את התמונה. התחקירים מצביעים על שימוש לא מספק במודעין השדה, שכלל את הבלונאים והתצפיתניות, ונקבע שיש צורך לבצע שינוי באופן ההפעלה שלהם.
בצה"ל אומרים כי מוצב נחל עוז – בו נרצחו ונחטפו התצפיתניות והבלונאים – לא נבנה כמוצב קדמי אלא כמחנה, ומכאן בסיס הכישלון בתפיסת ההגנה. מוצבים אחרים בקו עזה שנהנו ופעלו כמוצבים לא נכבשו ולא הוכרעו על ידי החמאס בבוקר ה-7.10.
