בני ואינר, סגן רבש"צ נתיב העשרה, שוחח עם ינון מגל וברק סרי על השבעה באוקטובר ותגובתו לתחקירים שהתפרסמו.
"קודם כל בתור סגן רבש"צ, לוחם כיתת כוננות, עשינו את התחקיר שלנו" פתח. "מהשבעה באוקטובר התחלנו לעשות תחקיר לראות מה קרה. דיברנו עם ארנון זמורה ז"ל שהוא בא אלינו והוא נלחם איתנו בצומת יד מרדכי. התחקיר לא כל כך יפתיע אותי בשום דבר", סיפר ואינר.
לאחר מכן ביקר את מה שהתפרסם עד כה: "כל התחקירים שעושים הם תחקירים שמנסים לערוף ראשים. זה ממש קשה לי כי אני לא רואה שאף תחקיר מנסה לפתור שום דבר. התחקירים צריכים להתעסק באיך אני מחזיר את המשפחה שלי היום לנתיב העשרה והולך לישון בשקט".
בהמשך שיתף על החוויות הקשות מאותה שבת שחורה: "הבוקר שלי בשבעה באוקטובר התחיל בהמון אזעקות, אחת אחרי השנייה. לצערי אנחנו פה בנתיב העשרה כל כך עייפים מהאזעקות האלה שהילדים שלי ישנו בממ"ד".
הוסיף לספר כי "ב־15 האזעקות הראשונות אני ואשתי אפילו לא קמנו מהמיטה, רק אחרי 15 דקות כשראינו שזה חריג וזה לא ה'טפטופים' הרגילים שהיו עד היום, הלכנו לילדים בממ"ד ובאותו רגע אנחנו קיבלנו פתאום הודעה בטלפון - 'מחבלים במושב'. התחלנו לשמוע יריות מטורפות ממחסום ארז, אני גר כ־50 מטר מהגבול, ואז הבנו שבאמת משהו קורה".
משפחה שכולה שיצאה מפרסום התחקיר הצה״לי לנתיב העשרה מסרה: ״נציגי צה"ל בתחילת הדברים אמרו בצורה חד משמעית שצה״ל נכשל בהגנה. הצבא האשים את עצמו בכך שעבד בצורה לא נכונה מול הרבשצ. הכיתת כוננות ביחד עם הרבשצ היו צריכים לתת את המענה הראשוני ואז צה״ל היה צריך להצטרף, אבל לא היה צה״ל. צה״ל והרבשצ לא היו מתואמים והוא נתן הוראה להשאיר את כיתת הכוננות בבתים. היה פשוט כאוס".
עוד הוסיפו בני המשפחה: "זה מרגיש וזה נראה שהתנדב סגן אלוף לעשות את התחקירים האלה והדרגים הגבוהים שולחים את הנתינים שלהם לשמוע את המשפחות והשאלות. הבן אדם שהציג לנו את התחקיר פשוט הקריא מהמצגת, הוא עצמו בן אדם טוב אבל בסופו של דבר לא הגיעה מישהו מספיק בכיר שיכול לענות באיזשהי צורה לתשובה מסוימת. פשוט הקריאו לנו מהמצגת וסיפרו לנו מה קרה באותו יום, זה דברים שכבר ידענו".
"אם הם היו חודרים כנראה שלא היית מראיין אותי"
בהמשך שיחתו עם מגל וסרי, בני ואינר אמר: "לקחתי את הנשק, לקחתי את הילדים שלי ואת אשתי לבית של ההורים שלה ופשוט יצאנו החוצה. קיבלנו הוראה מהרבש"צ להישאר באזור, אמרתי 'יופי, הנה הצבא הגיע'. היינו בטוחים שיש חיילים בצבא במושב ומתפעלים את כל האירוע. למזלי, בסוף המחבלים לא הגיעו לשכונה שלי כי אם הם היו מגיעים אלינו אני ויואב (השכן) עם ה־M16 שלנו לא היינו מצליחים לעצור אותם".
סיפר כי "המחשבה שלנו לא הייתה איך אנחנו שורדים אנחנו אלא איך אנחנו עוצרים איכשהו שהם (המחבלים) לא יגיעו לשכונה שלנו, למשפחה שלנו, איך אנחנו מושכים אש לכיוון שלנו כדי שיהיה מינימום נזק. זו הייתה המחשבה שלנו כל היום", הוסיף.
"אם הם היו חודרים כנראה שלא היית מראיין אותי או שהייתי בין החטופים או שאני והמשפחה שלי והילדים שלי היינו חללים, אין מצב שאני כלוחם כיתת כוננות עם כל הכיתת כוננות שלנו היינו מצליחים לעצור איזשהו גל של מחבלים ולצערי הצבא עדיין בונה עלינו". כך אמר ויאנר.
במהלך השיחה השיב לשאלה - מה הסיבות שהביאו לשבעה באוקטובר: "אני חושב שזה הפילוג בינינו, מה שקרה, כל המחאות האלה שפתאום כל האנשים שאומרים - 'אני לא הולך לצבא'. כאילו הצבא הפך להיות פרטי וכל אחד משך את הצבא לכיוון שלו. לדעתי החולשה שלנו שנראתה כל כך הרבה בחדשות, זה מה שפשוט נתן להם (המחבלים) את האומץ לצאת נגדנו", הדגיש ויאנר.
עוד הוא הוסיף: "לדעתי האשמים העיקריים זה גם אני, אני אחד האשמים העיקריים. אני נתתי לילדים שלי לחיות תחת פצמ"רים וכולם קראו לזה בחדשות 'טפטופים בעוטף עזה'".
