ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ שיגרו אתמול (שבת) אזהרה חריגה למשטר הסורי, על רקע הדיווחים על עימותים בין כוחות הביטחון הסוריים לקבוצות דרוזיות בג'ראמנה, עיר השוכנת כ-7 קילומטרים מדמשק. "לא נאפשר למשטר הטרור של האיסלאם הקיצוני בסוריה לפגוע בדרוזים. אם המשטר יפגע בדרוזים – הוא ייפגע על ידינו", הבהירו נתניהו וכ"ץ, תוך הדגשה כי צה"ל הונחה להיערך לכל תרחיש.
ג'ראמנה היא עיר בעלת אוכלוסייה מעורבת של דרוזים ונוצרים, והמצב שם רגיש במיוחד. שלא כמו הדרוזים בסווידא, בדרום סוריה, המחזיקים ביכולת צבאית עצמאית, הדרוזים בג'ראמנה פגיעים הרבה יותר. בימים האחרונים דווח על הידרדרות ביטחונית באזור, כולל ירי על רכב שהוביל אזרחים דרוזים, תקריות שמעלות חשש להסלמה נוספת.
על רקע ההתפתחויות הללו, ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS), התייחס היום בשיחה עם מעריב למעורבות הישראלית ולמניעיה: "אל-אסד רוצה להיות הנשיא, ומטבע הדברים הוא שואף לאחדות טריטוריאלית – הוא רוצה לשלוט על כל העדות, כולל הכורדים, העלווים והדרוזים. זה תפקידה של מדינה לשלוט על כולם," מסביר כהן. "אבל בגלל שזה שלטון איסלאמיסטי קיצוני, אף אחד לא רוצה להיות תחת כנפי האיסלאם שלו – בעיקר העלווים והדרוזים. הכורדים נמצאים במצב של חצי אוטונומיה, אך העלווים והדרוזים מתנגדים למשטרו."
לדבריו, "העלווים נותרו מבודדים במאבקם, אך לדרוזים יש יתרון בכך שהם קרובים לישראל ויש להם קרובי משפחה בישראל. זהו גורם משמעותי שמניע את ישראל לסייע להם, משום שישראל אינה רוצה גורמים איסלאמיסטים קיצוניים בקרבת גבולותיה. בנוסף, יש קשרים חזקים בין הדרוזים משני צדי הגבול."
כהן מציין כי הקרבה הגיאוגרפית מהווה שיקול משמעותי במעורבות הישראלית, בדומה לאופן שבו פעל צבא דרום לבנון בעבר ויצר רצועת ביטחון שסייעה להגן על ישראל. "מעבר לכך, יש לחצים המופעלים מצד הצבא, מקצינים דרוזים ומהנהגת העדה לשמור על חיי הדרוזים שם," הוא מוסיף. "בסופו של דבר, מדובר גם באינטרס חברתי וגם באינטרס ביטחוני."
