397 אזרחים, חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ נרצחו במסיבת הנובה, 44 נחטפו (11 נרצחו בשבי). תחקיר צה"ל שמתפרסם היום (חמישי) לראשונה קובע כי מדובר בפעולת הטרור הרצחנית ביותר שהתרחשה בהיסטוריה של מדינת ישראל.
התחקיר מצביע על כשלים קשים של צה"ל, בדגש על אוגדת עזה והחטיבה הצפונית. התחקיר מעלה על נס את תפקוד השוטרים, מארגני המסיבה, אזרחים וכן כוח קטן של גבעתי ויחידת מצדה שהגיעו אחרי שעות ונלחמו במחבלים מבצעי הטבח. התחקיר משבח את ההחלטה שקיבל מפקד משטרת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שהחליט לפזר את המסיבה מיד כשהחל הירי בשעה 06:30. ההחלטה הזאת, קובע התחקיר, הצילה אלפי חוגגים ומנעה מספר עצום של נפגעים וחטופים.
אירועי הטבח
התחקיר מגלה כי ארגון הטרור חמאס לא ידע על קיומה של מסיבת הנובה והגיע למקום בטעות. הכוח הפושט של החמאס נסע לכיוון העיר נתיבות, טעה בצומת שוקדה בפניה והגיע לחניון רעים, בו התקיימה המסיבה. התחקיר מציין כי מרבית נרצחי הנובה נרצחו בעת שעזבו את מתחם המסיבה ונפגעו במספר מוקדים אליהם הגיעו המחבלים.
התחקיר מגלה כי תוכנית התקיפה של החמאס הייתה כזאת: ירי מאסיבי של כ-5,000 טילים. בחסות הירי הם ביצעו פשיטה של 1,200 מחבלים בכל רחבי הגזרה ונעו ראשית לתפוס את הבסיסים ואת הצמתים בעוטף וכך לבודד את מרחב העוטף מישראל. אחר כך הם נכנסו לישובים במטרה לבצע מעשי טבח.
בבוקר ה-7 באוקטובר היו במסיבת הנובה 3,400 איש: בהם 400 אנשי צוות, 31 שוטרים חמושים, 75 מאבטחים וסדרנים לא חמושים. זירות הרצח של חוגגי המסיבה היו: עיקול מפלסים - 60 נרצחים, 10 חטופים. מרחב רעים (הצומת, הכניסה לקיבוץ) - 59 נרצחים ו-9 חטופים. צומת גמא - 32 נרצחים ו-4 חטופים. מרחב בארי - 18 נרצחים ו-2 חטופים. מרחב עלומים - 15 נרצחים ו-2 חטופים. כביש 232 לדרום - 12 נרצחים. כביש 232 לצפון - 4 נרצחים וחטוף אחד. במתחם המסיבה ובחניונים - 171 נרצחים.
אישור המסיבה
התחקיר קובע כי מארגני המסיבה פנו לקבל הליך רישוי והסדרה של המסיבה. תחילה הם ביקשו לקיים מסיבה מ-5 לאוקטובר עד יום שישי 6 לאוקטובר. לאחר מכן הם ביקשו להמשיך ולקיים באותו מקום מסיבה נוספת, שאושרה בסופו של ההליך והיא התקיימה בליל 6 באוקטובר עד האסון.
התחקיר קובע כי ב-20 לספטמבר התקיים אישור תוכניות בראשות מפקד משטרת אופקים. נציגי צה"ל לא הגיעו לישיבה. למחרת פנה המארגן לקצינת העורף של החטיבה וביקש לאשר את המסיבה הראשונה בלילה שבין חמישי לשישי. הצבא אישר עקרונית את האירוע.
ב-2 לאוקטובר התקיים אישור תוכניות לשתי המסיבות בפני סגן מפקד מרחב נגב במשטרה. גם כאן צה"ל לא שלח נציג, אולם קצינת העורף של החטיבה קיימה סיור שטח באותו היום עם מנהל האבטחה של המסיבה במקום. אז גם עלתה הדרישה מצה"ל לקיים את המסיבה השנייה בלילה שבין שישי לשבת.
תחילה מפקד החטיבה הצפונית, אל"מ חיים כהן, לא אישר את המסיבה בטענה כי על מנת לאבטח אירוע שכזה נדרשים כוחות רבים ומשאבים צבאיים שונים. אולם, מדיניות צה"ל הייתה לא להגביל את שגרת החיים בעוטף. לאחר שיח בין החטיבה לאוגדת עזה, המסיבה אושרה על ידי המח"ט.
התנהלות צה"ל וכוחות הביטחון בשטח: הביקורת הקשה וההחלטות שהצילו חיים
התחקיר מותח ביקורת קשה על התנהלות החטיבה הצפונית בפיקודו של אל"מ חיים כהן והאוגדה: "לא בוצעה התאמה ביטחונית בין קיום המסיבה לפעילות הצבאית בגזרה. לא הוצב על ידי הצבא ׳שדכן׳ בחפ"ק של המשטרה במסיבה". התחקיר קובע כי השיח היה ברמת החטיבה. לא בוצע סיור מפקדים ולא הוקצו כחות צבאיים על ידי המח"ט כדי לאבטח את המסיבה.
התחקיר כאמור מציין כי מיד לאחר הירי הראשוני הופסקה המסיבה. מפקד משטרת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, החליט על דעת עצמו לפזר מייד את המסיבה ואלפי המבלים החלו לנוע מהמקום: "ההחלטה של מפקד המשטרה הייתה נכונה והצילה אלפי מבלים", קובע נחרצות התחקיר הצבאי.
לרוע המזל, בשעה 06:45 מגיעים מחבלים לעיקול מפלסים ומבצעים ירי ראשון על חלק מיוצאי המסיבה. 07:15 מגיעים ראשוני הפצועים בחזרה למסיבה, לאחר שהותקפו בירי בכביש 232. השוטרים חוסמים את הציר לצפון מה שמנע פגיעה בעוד מאות מבלים. חמש דקות לאחר מכן, גם המבלים שנעו דרומה חוזרים ומדווחים על ירי בצמתים רעים ובגמא. בשלב הזה השוטרים פורצים דרך בין השדות מזרחה ומודיעים לאלפי המבלים לנוע, מי ברכב ומי ברגל, מזרחה.
במקביל, מפקדת העורף של החטיבה, שנמצאת בבית, מתקשרת לחמ"ל של החטיבה ומדווחת כי 90% מהמבלים עזבו את מתחם הנובה. הדיווח הזה גרם למצב שבו החטיבה והאוגדה מורדים רמת קשב עם המתרחש במתחם חניון רעים והמסיבה.
התחקיר מציף גם טעות בשיקול הדעת של טייס מסוק של חיל האוויר. הטייס הגיע מאוחר יותר לאזור על מנת לתקוף על פי הכוונה של האוגדה. הוא הבחין בשיירת טנדרים מסוג טויוטה ששייכים למחבלי החמאס. הטייס לא יודע לקבוע אם מדובר במחבלים ולכן לא ביצע ירי. התחקיר קובע שהיה נכון לבצע ירי ליד כלי הרכב ולראות את תגובתם.
התחקיר מציין את הגבורה של השוטרים והמאבטחים שנלחמו בתוך מתחם הנובה. במסיבה נכח צוות אבטחה שלחם בגבורה והציל אזרחים רבים בשעות הלחימה במתחם. כוח מגדוד שקד בשלב טיהור מתחם האירוע חבר למפיקי האירוע שנותר להילחם במתחם. חלק מהפצועים חזרו למקום בעקבות הירי על צירי התנועה והגיעו בחזרה למתחם מתוך הבנה כי הוא מאובטח ויש בו צוותי רפואה שטיפלו בנפגעים. מתוך צוות האבטחה ישנם 12 חללים ושלושה חטופים שנמצאים כיום בשבי - בר קופרשטיין, רום ברסלבסקי ואיתן מור.
כאמור, למרות שהנובה לא הייתה יעד לתקיפה של החמאס, פלוגת הנוחבה מנוסיראת, שמונה כ-100 מחבלים ומתניידת על גבי 14 טנדרים מסוג טויוטה, טועה בדרך לנתיבות ומגיעה למקום. טנק פגוע של צה"ל, שנקלע למקום, הצליח לעכב אותם לפרק זמן מסוים, אולם בסופו של דבר חדרו המחבלים למתחם המסיבה, בה היו באותה שעה כ-200 פצועים, אנשי צוות ושוטרים. בנקודת זמן זו ביצעו המחבלים טבח במתחם, שבו נרצחים עוד 171 ישראלים.
רק לקראת השעה 11:30 חייל בחופשה יצר קשר עם מפקדו, מח"ט אפרים, והצליח להכווין לאזור כוח קטן של לוחמים, בפיקוד מפקד גדוד שקד של גבעתי, בהוראת מח"ט אפרים. לכוח קטן זה חברו שני לוחמי יחידת מצדה של שב"ס והם היו לכוח הראשון שנכנס למתחם והגיע מגע עם המחבלים. הכוח הצליח להרוג לפחות 12 מחבלים בקרבות פנים אל פנים.
סיכום
התחקיר קובע כי בחטיבה ובאוגדה הצטיירה תמונת מצב שגויה על המתרחש במסיבה. הצבא היה מנותק קשר עם המשטרה ולא פעל לקבל תמונת מצב. הדיווח הראשון על האירוע בנובה הגיע לחטיבת המבצעים במטכ"ל רק אחרי השעה 10:00 בבוקר. התחקיר מצביע על סדרה ארוכה מאוד של כשלים ברמת החטיבה הצפונית, אוגדת עזה, פיקוד הדרום שהובילו לאי מניעת האסון - מתקפת הטרור הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
ממפיקי הנובה נמסר בתגובה: "התחקיר חשף ואימת את גודל ההפקרה שחשנו על בשרנו ועוצמת המחדל שעולה ממנו היא רב מערכתית, מזעזעת ובלתי נתפשת. עם זאת, אנו מעריכים את העובדה שבפעם הראשונה מאז אותו יום ארור וקשה מנשוא, מתייצב מולנו סוף סוף גורם רשמי, לוקח אחריות, מודה בכישלונו ומתמודד עם הזעם, הכאב והשאלות הקשות. התחקיר קובע ומכיר בעובדה שמסיבת הנובה נערכה בהתאם לכל חוק ודין, ביצעה הליך רישוי סדור וקיבלה את כל האישורים הנדרשים. התחקיר מכיר בעובדה שהופקרנו במשך שעות ארוכות ומוכיח שאפשר היה להציל עוד חיים רבים".
"מפיקי הנובה ורבים מחברי הצוות נשארו בשטח, פינו את המשתתפים, הגישו עזרה רפואית הצילו חיים ונלחמו כמעט בגפם, תוך שהם מחלצים מאות פצועים ובני ערובה לאורך אותה שבת. אנו נמשיך לבנות ולשקם את הקהילה שלנו, זו היא משימת חיינו ואנו מקווים שהפעם, לא נישאר לבד במערכה. כדי ללכת קדימה כקהילה, כחברה וכמדינה נדרש תחקיר מקיף, רב מערכתי שיביא לגילוייה המלא של האמת ויאפשר בנייה מחדש של המדינה, באמון מלא ובשותפות גורל אמיתית".
