מחקר חדש שהתקיים באוניברסיטה העברית לקראת הבחירות לכנסת ה-20, בדק כיצד משפיע השירות הקרבי בצה"ל על העמדות הפוליטיות של לוחמים.



במחקר לקחו חלק לוחמים שהשתחררו מן הצבא, והוא בדק את השפעת השירות הצבאי הקרבי על עמדות כלפי הסכסוך הישראלי - פלסטיני, ועל מגמות ההצבעה בבחירות. תוצאות הבחירות מראות באופן ברור כי הלוחמים זזים ימינה בדעתם. החוקרים ד״ר גיא גרוסמן מאוניברסיטת פנסילבניה, ד״ר דבורה מנקין מאוניברסיטת אריזונה ‏וד״ר דן מיודובניק מהאוניברסיטה העברית, ערכו סקר אינטרנטי בקרב 3000 נשאלים בגילאי ‏‏23-33, אשר שירתו בצה"ל בין השנים 2000 -2012.



החוקרים מצאו כי השירות הצבאי משפיע על דפוסי הצבעה, כשבאופן משמעותי ומובהק, לוחמי ‏צה"ל לשעבר נוטים להצביע עבור מפלגות בעלות קו נוקשה יותר. על פי חישוב שערכו החוקרים, ‏עולה כי קולות הלוחמים ששירתו בתקופת האינתיפאדה השנייה, או בחלקים ממנה, שווים ל-‏‏7-8 מושבים בכנסת, מספר מושבים בעל השפעה פוליטית לא מבוטלת בזירה הפוליטית ‏המקוטבת בישראל. מכאן, שההשפעה המקשיחה של שירות קרבי מפחיתה את הסבירות ‏שמפלגות פוליטיות התומכות בהסכם שלום דרך משא ומתן יצליחו להרכיב קואליציה. ‏ההשפעות הללו מתמשכות וניכרות גם כמעט כעשור לאחר השחרור מהשירות הצבאי. ‏



"כל עוד ימשיך להיות במדינה ‏שירות חובה, יהיה קשה לשנות את המפה הפוליטית"



ד"ר מיודובניק, מהמחלקות ‏למדע המדינה וליחסים בנילאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר: "השירות הקרבי שוחק את בסיס התמיכה של מנהיגים ומפלגות התומכים במשא ומתן על ‏שלום, גורם שהופך למשמעותי במיוחד בהתחשב בגיוס החובה. כל עוד ימשיך להיות במדינה ‏שירות חובה, יהיה קשה ביותר לשנות את המפה הפוליטית". ד"ר מיודובניק מוסיף כי תוצאות המחקר רלוונטיות ביותר ‏גם לבחירות הקרובות והן יכולות לרמוז על המשמעות הפוליטית של מבצעים צבאיים בסמוך ‏לבחירות. ‏



הממצא החשוב שעולה מן המחקר הוא כי שירות קרבי בישראל מקשיח עמדות כלפי היריב ‏ומפחית את מידת התמיכה במשא ומתן ופשרות. ממצאים אלו מטילים ספק במחקרים קודמים ‏מהעולם המדגישים דווקא את ההשפעות החיוביות של לוחמים לשעבר בתהליכים של בנייה ‏מחדש ומעבר מסכסוך לשלום. יש לציין כי מחקרים קודמים התקשו לענות על שאלת השפעת ‏השירות הקרבי על עמדות פוליטיות משום שהמשרתים בקרבי שונים בתחומים רבים מאלו ‏שאינם משרתים בלב הסכסוך. מחברי המחקר הנוכחי השתמשו בכלי סטיסטי ייחודי שאפשר להם להתגבר על בעיה ‏זו באופן שמנטרל השפעה של גורמים אחרים פרט לשירות הקרבי.‏



שירות בתקופות אלימות מפחית תמיכה בפיוס



במסגרת המחקר, שיפורסם בקרוב בכתב העת החשוב ביותר ביחסים בינלאומיים ‏International Organization‏, נערכה השוואה בין חיילים ששירתו כלוחמים לבין חיילים ‏ששירתו בשירות שאינו קרבי. בעוד שבקרב לא-לוחמים, התמיכה בפתרון פייסני לסכסוך ‏עומדת על 59%, בקרב חיילים ששירתו בשירות קרבי התמיכה ביישוב הסכסוך עומדת על 46% ‏בלבד והם היו פחות נכונים לפשרות ולויתורים.



בבדיקת ההשפעה של אופי השירות, עולה כי ‏שירות בתקופות של אלימות אינטנסיבית כמו בשנות האינתיפאדה השנייה מקשיח עמדות ‏ובאופן מובהק מפחית תמיכה בפיוס. בעוד שהשירות הקרבי מפחית את התמיכה בפתרון בדרכי ‏שלום בקרב משיבים מרקעים של שמאל ומרכז פוליטי, ואפילו ימין מתון, לוחמים לשעבר ‏שמגיעים מרקעים פוליטיים קיצוניים הופכים לעיתים לפחות קיצוניים. ‏