מהיום הראשון בגן הילדים, התאומות רב"ט חן ובר ברוך לא נפרדות לרגע. ביום בו קיבלו את הצו הראשון מלשכת הגיוס, הן הבינו שאם הגן ובית הספר לא הצליח להפריד ביניהן, גם צה"ל הגדול לא יצליח.
אחרי שבחרו לאן הן רוצות להתגייס, הן הגיעו לבקו"ם ביחד, עברו טירונות ביחד ואת מסלול החי"ר לבנות, ולאחריו שובצו בגדוד הקרקל הדרומי. חן, הגדולה בדקה אחת מאחותה התאומה, מספרת כי היא בכלל לא רצתה לשרת בתפקיד קרבי והגיעה לגדוד הקרקל בגלל אחותה בר "לא חשבתי שאני אתגייס לקרבי ובר גילתה על הגדוד בשלב מוקדם וכל הזמן דיברה על זה" מספרת רב"ט חן.
"התחלנו ללמוד על הגדוד באינטרנט והחלטנו שאנחנו לא הולכות לשום זימון מלבד לקרקל. כבר במיון היה לנו ברור שאנחנו הולכות ביחד לשם. אם לא היינו מקבלות ביחד את קרקל לא היינו הולכות לשום מקום", היא מסבירה. רב"ט בר מספרת "כבר בכיתה י"א הגיע לבית הספר נציג שסיפר על היחידה ומשם התחלתי להתלהב מהרעיון ואחרי חיפוש באינטרנט וקריאת מידע על זה החלטתי שלשם אני הולכת ולוקחת איתי את חן".
"התחלנו ללמוד על הגדוד באינטרנט והחלטנו שאנחנו לא הולכות לשום זימון מלבד לקרקל. כבר במיון היה לנו ברור שאנחנו הולכות ביחד לשם. אם לא היינו מקבלות ביחד את קרקל לא היינו הולכות לשום מקום", היא מסבירה. רב"ט בר מספרת "כבר בכיתה י"א הגיע לבית הספר נציג שסיפר על היחידה ומשם התחלתי להתלהב מהרעיון ואחרי חיפוש באינטרנט וקריאת מידע על זה החלטתי שלשם אני הולכת ולוקחת איתי את חן".
התאומות מבאר שבע שובצו באותו הגדוד, האחת בפלוגה המסייעת והשנייה בפלוגה המבצעית בקרקל. תפקיד מקביל ללוחם חי"ר בצה"ל. תפקיד לא פשוט עם יציאות של אחת לשלושה שבועות כשהמשימה העיקרית היא להגן על הגבול המערבי של מדינת ישראל. כשבבית שומעים בחדשות על התקלות בגבול המערבי, בין עם מבריחי סמים או מחבלים יודעים שאחת מהבנות ככל הנראה מעורבת בתקרית. "אנחנו אומנם בפלוגה שונה אבל שתינו עוברות את אותה החוויה וזה נותן המון כוח. כמובן שכשיש תקרית ביטחונית אנחנו יודעות האחת על השנייה", מספרת רב"ט חן. "זה שירות מאוד קרבי ואני מאוד גאה שאני עוברת את החוויה" משלימה בר. "ידעתי שאני רוצה רק קרקל ואני הכי גאה בגדוד הזה".
שירות קרבי בגדוד המעורב לא נותן הנחות לנשים שבו. גם חן וגם בר מספרות על שירות קשה ומאתגר שכולל כוננות 24\7 ועל בסיס כמעט יום יומי נתקל גדוד הקרקל באירועים ביטחוניים. "אנחנו ממש מחוברות האחת לשנייה", מספרת בר, "אני עכשיו סגרתי 28 יום. השבת חבר שלי בא לבקר עם כמה דברים מהבית ומצאתי בין היתר מכתב ממנה יחד עם הבושם שלה ובמכתב היה כתוב 'לא משנה מה, את תמיד בלב שלי ואם את מרגישה קצת רחוקה שיהיה לך את הריח שלי', זה מחזק וזה מרגש מאוד".
מפגשים בשק"ם אין בין השתיים אולם בשטח זה קורה לא מעט "אנחנו נפגשות יותר באימונים משותפים מאשר בבית" מסבירה רב"ט בר. "גם אימונים וגם בקורסים אלו המפגשים המשותפים".
הבנות מביאות הביתה הרבה גאווה יחידה "קרקלית". לשתיים אחות צעירה שהתחילה את מיונה לצבא וכבר ביום הראשון שלה בלשכת הגיוס היא הבהירה כי היא מתכוונת להמשיך את דרכן וללכת בעקבות אחיותיה אל גדוד הקרקל.