אל"מ במיל' נמרוד שגב שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים בגדוד 890 ולאחר מכן המשיך בקריירה צבאית ארוכת שנים. במשך 20 השנים האחרונות הוא הביא הביתה הרבה אבק צבאי ובחלק מהזמן גם כזה שספג בתפקידים אותם מילא בחטיבת הצנחנים.

השבוע הוא זכה לחבוש לשני בניו את הכומתה האדומה - ממש באותו היום ובאותו הטקס. ביום רביעי השבוע הסתיים מסלול בחטיבת הצנחנים ומאות לוחמים סיימו את מסע הכומתה המרגש כשההורים המתינו להם בנקודת הסיום.

בין הלוחמים מצאנו את הבנים, יובל ושחר רגב בני 19 ו-20 ממודיעין, שהתגייסו יחד לאחר ששחר סיים שנת עתודה. "זו סגירת מעגל מאוד מרגשת עבורי", סיפר האב נמרוד. "עשיתי את המסע הזה לפני 32 שנה אבל לעשות את זה עם הבן זה אחרת ולעבור את זה עם שני הבנים זו התרגשות כפולה ומכופלת. אני היום האבא הכי גאה במדינת ישראל".

לדבריו, הוא לא ניסה לחנך את ילדיו על מורשת החטיבה אך בטוח שבסוף הרבה דבק בהם. "כל החיים ראינו את האווירה בבית. את החוויות החברים ורציתי להרוויח את זה בעצמי", סיפר הבן שחר. "לעבור את זה עם אחי זו חוויה מדהימה. לעבור את זה עם חברים זה אחד אבל לחוות את זה עם אח שלך זה משהו שנדיר להרוויח", הוא סיכם.
 
יובל סיפר על נקודת השיא בסיום המסע: "לא רק שניתנה הזדמנות להמשיך את המורשת של אבא אלא גם ניתנה פה הזדמנות לעבור את זה עם האח. זו הרגשה נהדרת לראות את אחיך מביא מים באמצע המסע וחווה אתך את אותו הדבר".
 
בארוחת שישי מספר האב נמרוד כי השיח מתחלק לשני חלקים - על החיים ועל הצנחנים. "אצלנו אין שולחן סגל ושולחן חיילים, כולם באותו השולחן. זו ארוחת קודש שלא מוותרים עליה. תמיד היה כיף בארוחות שישי כשהיו תלמידים והיום זה עוד יותר מרגש, במיוחד כשהם מגיעים יחד באותה השבת  - כי לא יוצא כל כך בגלל שהם לא יוצאים הרבה. אנחנו משחזרים יחד את מה שעוברים והם ללא ספק עוברים הליך טוב יותר. כל דבר שהם מתארים אני מתחבר אליהם, לא רק במובן המילולי אלא גם מהבטן ומהרגליים", אמר נמרוד.