המפקדים שלחמו ללא ניסיון פיקודי: "זה היה כמו רעם ביום בהיר"

את הלילה הראשון של הלחימה בצפון רצועת עזה סג״מ שגיא כהן לא ישכח כל חייו. הוא היה אז מפקד צעיר של מחלקת טנקים, שרק שבועיים לפני פרוץ מבצע צוק איתן סיים קורס קצינים בבה״ד 1. אפילו את קולות אנשי הצוות לא זיהה, ביקש מהם להזדהות בכל פעם שעלו מולו בקשר.

זה היה לילה חשוך, מתוח. מפקד מחלקה 1, שהוביל את הכוח, נתקע כעבור 300 מטרים. מפקד מחלקה 3, שהיה אחריו, קרס כעבור חצי קילומטר. כך מצא את עצמו סג״מ כהן הטרי, מפקד מחלקה 2, מוביל לתקיפה. אחרי הפגז הראשון התותחן שלו התעלף. נראה היה שהכל הולך נגדו. זה לא היה עוד תרגול על יבש, כמו בשטחי האימון, אלא לחימה אמיתית, מול אויב קטלני ממול.

״הלילה הכי מלמד ומתסכל שהיה״, סג״מ כהן מודה היום, שנה אחרי. ״אתה מנהל את הלחימה כשאתה גם התותחן, גם המ״מ ועם אנשי צוות חדשים. בעקבותיו התחשלתי סופית כלוחם. זה לילה שבו אמרתי לעצמי ׳נקווה שיהיה טוב, כי אין ברירה אחרת'״.

שום תרגיל או אימון גדוד לא מכין ממש ללחימה, אבל תארו לעצמכם שאתם קצינים צעירים וחסרי ניסיון שאמורים להוביל כוח ולהראות לפ-קודיכם שלא רק שאתם אנשי צבא חסרי פחד, שיש להם על מי לסמוך. במבצע צוק איתן היו כמה מפקדים שעשו טבילת אש כזו. אין הגדרה נכונה יותר.

״זה היה כמו רעם ביום בהיר״, מתאר סגן רון נומה, שפיקד על מחלקה בגדוד 50 של הנח״ל בזמן הלחימה. נומה מגיע ממשפחה קרבית מיוחסת: דודו הוא אלוף פיקוד מרכז, רוני נומה. אבל גם זה לא הכין אותו לפקד על מחלקה שקיבל רק שבוע לפני פרוץ המבצע: ״נזכרתי במשפט שאמר המג״ד שלי בבה״ד 1, ׳המלחמה היא ממלכת אי הוודאות׳. אם בשגרה יש לך פריבילגיה להיות קשוח עם החיילים ולבנות איתם קשר, בזמן המבצע אין לזה מקום. כל המסכות יורדות, ואתה צריך להראות מי אתה. ידעתי שאין אף אחד אחר ושהעיניים נשואות אלי. אני המפקד הישיר, ואין שום גורם אחר שיכול להקנות להם תחושת ביטחון. אז אתה מוצא זמן להכיר כל אחד ולהבין מה הסיפור שלו, וגם להיות אגרסיבי ולהראות כל הזמן שאתה יודע מה צריך לעשות. כמה שלחימה היא ממלכת אי הוודאות, במפקדים טמון המפתח לשנות״.

סגן נומה מספר שתקרית קשה בבית חנון היוותה נקודת מפנה מבחינתו. במהלך הלחימה הוא עלה במדרגות אל אחד הבתים כשהקשר שלו, שמיהר אחריו, ספג כדור ברגל. ״הדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא איך אני מרכז את כולם ומסביר מה קרה״, נזכר נומה. ״לא כולם היו באירוע והם לא הבינו מה קרה, וחששתי שהדבר יפיל אותם. הופתעתי לגלות שההפך קרה: האירוע גרם להם להבין שיש אויב מולנו. שבוע של לחימה לא הייתה היתקלות שאפשרה להם לקלוט איפה הם נמצאים, והמקרה הזה הרים להם את המוטיבציה. חיילים שהיו קצת בעייתיים קודם פתאום באו ואמרו ׳אנחנו פה ואנחנו מצטערים על מה שקרה׳. הדברים האלו מילאו אותי כמו ששום דבר לא יכול היה למלא״.

״הם חוו חוויה. אין אפס, אם זה לא היה קורה, הם לא היו מגיעים לרמת היכרות כזו עם אנשים בשום מצב. הקשר ביני לבין אוראל, הקשר שלי, הוא הרבה מעבר לקשר סטנדרטי בין מפקד לחייל. כל החיים אזכור אותו ואהיה שם בשבילו, גם אם לא יצא לי כל הזמן לבקר אותו״.

מבצע צוק איתן היה ארוך ומתיש, אבל היווה קרקע מחשלת לאנשי צבא צעירים. ״אם בגרף אתה צריך להגיע ל-100, אז בלחימה אתה מתחיל אותו ב-95״, מסביר סג״מ כהן מחיל שריון. ״הקפיצה למים עמוקים היא הדבר הכי מלמד להמשך. המבצע נתן לי הרבה, שינה את האופי שלי לגמרי. הסיר לי מחסום של פחד מלחימה. אומנם לא עברנו את מלחמת יום כיפור או ששת הימים, אבל מבחינת הדור שלנו זה משהו שהרבה אנשים לא חוו. יצא לי להוביל פלוגת הנדסה, ושם אתה באמת מבין איזה כוח יש לך בידיים. המ״פ שלהם לא ידע את הדרך ואתה שמחלק את הפקודות, מתאר את היעדים, מספר מהם גבולות הגזרה ונמצא בקשר עם מסגרות אחרות. זה מגביר את האחריות״.