במערכת הביטחון יודעים היטב כי העימות הבא, בין אם יתרחש בצפון ובין אם בדרום, עשוי לכלול ניסיון תקיפת מתקנים אסטרטגיים בלב הים. חיזבאללה, למשל, הפך את התווך הימי ליעד משמעותי. בארגונו של חסאן נסראללה לא מדברים רק על התשה, אלא גם על התקפה משמעותית. ״חיזבאללה מדבר על התווך הימי יותר מאשר בעבר, בין היתר בגלל הפיכת המים לכלכליים עבור מדינת ישראל״, אומר גורם בכיר בצה״ל.
היום שבו יעמדו בים אסדות גז קבועות אינו רחוק, ומבחינת חיל הים מדובר במטרה לגיטימית לאויב. בצה״ל מודעים לכך שלסגר הימי בזמן מלחמה יש השפעה רבה מאוד על המדינה, בדומה לסגר האווירי שהוטל בצוק איתן, ובמסגרתו בוטלו טיסות לנתב״ג. אם הכניסה הימית לנמלים תאוים על ידי טילים ובפיגועים, אין ספק כי חיל הים יתמודד עם אחד האתגרים הגדולים שידע אי פעם.
בעתיד הלא רחוק רוב האנרגיה של מדינת ישראל תגיע מהים, דבר המחייב את מערכת הביטחון להתכונן גם להגנה על האזור. ״השטח הזה הוא עצום, פי שניים וחצי משטח מדינת ישראל״, מסביר הגורם הבכיר. ״חיל הים, שבעבר היה עסוק בביטחון שוטף של עשרות מיילים, הכפיל את הטווח והוא בדרך לשלש אותו. זה כולל ניטור איומים, הגנה, אבטחה ואולי גם בעתיד סיכול. צריך מודיעין ואבטחה על אסדות גז באמצעות כיפות ברזל ימיות. יש גם איום הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים״.
בישראל מנסים להקדים תרופה למכה וכבר מצטיידים בספינות נוספות שמטרתן לאבטח את אסדות הגז. חברת רפאל פיתחה את כיפת הברזל הימית, אולם הכנסתה לפעילות תיקח זמן, ובינתיים חיל הים מגן על האסדות בנוכחות פיזית במקום. מעבר לכך, מאז צוק איתן נעשתה בחיל הים קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור להתמודדות עם האיום של יחידות קומנדו וצוללנים: הוקמו יחידות ייעודיות להתמודדות עם תרחישים כאלה ונרכשו אמצעי לחיצה מיוחדים נגד צוללנים, שאינם דורשים מגע ישיר בלחימה.
כמו כן, לחיל הים יש כיום מערכות שיודעות לזהות צוללנים במצבים שונים ובסיכויי חשיפה גבוהים לפני שהמחבל מגיע לחוף. למשל, אם חוליה חודרת בצלילה, המערכת יודעת לא רק לזהות את חברי החוליה, אלא לכוון את לוחמי הים אל החוליה נקודתית ולהוריד לים אמצעי לחימה מתוחכם שמתפוצץ בלב החוליה. ״מדובר בסיכול ממוקד וקטלני״, מסביר גורם בחיל הים.
מבחן הצנזורה
הצנזורית הצבאית הראשית, תא״ל סימה ואקנין־גיל, פרסמה השבוע מאמר בכתב העת ״משפט וצבא״ ובו הציעה לחולל מהפכה בתחום הצנזורה בישראל. זו הפעם הראשונה שבה העומדת בראש המערכת הצנזוריאלית בישראל מודה שהגוף שאמון על שמירת ביטחון המידע בארץ לא עומד בקצב התקשורת והרשתות החברתיות. ואקנין־גיל, שצפויה לסיים את תפקידה בשבועות הקרובים, מציעה להפוך את הצנזורה לגוף אזרחי ולחוקק חוקים נוקשים להפרת הצנזורה בישראל.
תשובת הפרקליט
הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, ענה השבוע בכתב העת ״משפט וצבא״ לכל המבקרים בגופי זכויות אדם את מוסריות מפקדי צה״ל במהלך מבצע צוק איתן. עפרוני טען במאמר כי כללי צה״ל מחמירים יותר מהמשפט הבינלאומי. ״ברור לכל כי לקרוא למיטב בנינו שסיכנו את חייהם לחדרי החקירות הוא צעד קשה ומורכב שסופג ביקורת בתוך צה״ל ומחוץ לו - ושיש לו מחיר״, אמר. על שולחנו של הפצ״ר מונחות עדיין כמה חקירות פתוחות בנוגע לצוק איתן, ובהן התחקיר על ״יום שישי השחור״ ברפיח, שבו נחטפה גופתו של סגן הדר גולדין.
מצעד צה"ל הראשון, 27.7.48
המצעד הראשון של צה״ל נערך לפני 67 שנים, שלושה חודשים בלבד לאחר הקמת המדינה, ושישה ימים אחרי כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות. בעקבות הניצחונות הגדולים של צה״ל בתקופה שבין שתי ההפוגות, הייתה לתושבי ישראל סיבה לחגוג, והמועד שנמצא ראוי לקיום המצעד היה כ' בתמוז תש״ח.
מצעד צה"ל הראשון. צילום: לע"מ
המצעד הראשון, שנערך בתל אביב לאורך הרחובות אלנבי ובן יהודה, החל בשעה חמש אחר הצהריים, ובמסגרתו הסתדרו הכוחות הצועדים למסדר מול בימת הכבוד שעליה עמד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. לצדו ניצבו הרמטכ״ל רב אלוף יעקב דורי, שרי הממשלה ואלופי המטכ״ל לבושים במדיהם וענודים, לראשונה, בסימני הדרגות שלהם. ראש הממשלה נשא בפני המסדר נאום חגיגי ארוך. מעל המסדר נערך מטס מפציצים של חיל האוויר.
המצעד כלל צועדים מכל חילות וחטיבות צה״ל, וחיילי צה״ל הופיעו בו לראשונה ענודי דרגות. בראש המצעד צעדו דגלנים ותזמורת צבאית, והוא כלל טנקים, שריוניות וארטילריה. כן צעדו במצעד יחידת מובילי פרדות ויחידת כלבנים. בנוסף, הובלו במצעד שריוניות של צבאות מדינות ערב אשר נלקחו שלל במלחמה, ועליהן הכתובת ״שלל״. המוני אנשים הריעו למצעד בהתלהבות משני צדיו ומגגות הבתים.