אחרי אסון התאומים ב־2001, שבו נעזרו רבות בכלבים על מנת לאתר לכודים בין ההריסות, בעולם כולו הבינו כי כלבים שעוברים הכשרה מבצעית הם חלק בלתי נפרד ממערכת ביטחון המאוימת בטרור. כחלק מהבנת הצורך בהולכים על ארבע, עולם האבטחה השתנה מקצה לקצה וכלבים הפכו לחיישנים מבוקשים ביותר.



הרכש עלה באופן משמעותי, וגם בישראל והחלו לבנות מערך הכשרת כלבים כחול־לבן. “לכל כלב יש המאפיינים שלו, והוא עובר הכשרה מקצועית ומבצעית בדומה למה שעובר לוחם, רק שבשפה הפשוטה זה נקרא אילוף”, מסביר גורם במפא”ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון. “אנחנו עוסקים בהתמקצעות של הכלבים מאז שהם גורים, בערך מגיל שנה. לאורך הדרך מכשירים אותם ובוחנים אותם תוך ביצוע מבדקים מאוד חשובים כדי שהכלב לא יכשיל כוח מבצעי בשטח. עד היום רוב הכלבים היו תוצרת חוץ, בעיקר מגרמניה, הולנד ובלגיה, ואילו כיום המבצעים את ההרבעה, הגידול והאימון בישראל. הכלבים היום לא משמשים רק לאיתור מנהרות טרור או אבטחה של מתקנים והרתעת מחבלים, אלא גם שומרים על אתרים אסטרטגיים כמו מערכות כיפת ברזל. שם לאחרונה נתקלו בכמה אירועי פח”ע (פעילות חבלנית עוינת), והכלבים הוצבו שם כדי למנוע מהמחבלים לחבל בסוללות.



"התוצאות של הכלבים שהוכשרו בארץ  נחשבות טובות מאוד, ויש לא מעט הישגים מבצעיים שרשומים לזכותם”, מסביר גורם נוסף במשרד הביטחון. “כיפת ברזל נפרסת באתרים שונים, וגורמים עוינים עלולים לנסות לפגוע בה. כיום הכלבים מעורבים בהגנה על הסוללות, וזה היה אתגר לא פשוט בכלל כי היה צריך בתוך זמן קצר, תוך כדי פריסה, ללמד את הכלב את תחום האחריות שלו, איזו נקודה הוא צריך לאבטח. זה אתגר לא פשוט. מדובר במחקר התנהגותי שהפך ברגע למשהו מבצעי”. 



לדברי הגורם במשרד הביטחון, כבר במהלך צוק איתן השתמשו בכלבים לטובת אבטחת סוללות, אולם אחד הדברים שבהם מתמקדים הוא מתן מענה הרתעתי.

עושות חיל 
 
בשנה הקרובה צפויות נשים להשתלב בצוותים הקדמיים של שייטת 13 של ספינות הטילים בחיל הים. לפני כשנתיים החל תהליך של שילוב נשים בפלגה הטכנית, ובעקבות ההצלחה הוחלט בחיל הים לפתוח בפניהן תפקידים נוספים בפלגה. גם מקצוע החשמל עתיד להיפתח השנה בפני נשים. בצה"ל מזהים מוטיבציה גבוהה בקרב הנשים שמתגייסות לפלגה, וזה בא לידי ביטוי ברצון שלהן להשתתף בפעילות המבצעית ולחתום קבע.

הטילו פצצה
 
טייסת "אבירי הזנב הכתום", המפעילה מטוסי סופה (F־16I), קלטה השבוע פצצות שנקראות בחיל האוויר "ברד חד". מדובר בפצצות מונחות שמסוגלות להגיע לטווחים ארוכים ומתאפיינות ביכולת חדירה מדויקת. לאחרונה התקיימה בטייסת ביקורת כשירות מבצעית, שנועדה לתת את החותמת הסופית על פעילות הטייסת והפצצות החדשות בלחימה.
 

השבוע לפני: מבצע "יהלום", 16 באוגוסט 1966

השבוע לפני 49 שנים נחת בישראל מיג 21 עיראקי כחלק ממבצע "יהלום", שמטרתו הייתה להביא מטוס מיג 21 לישראל על מנת לחקור את המטוס, שנחשב פאר היצירה הסובייטית. מבצע "יהלום" היה אחד המבצעים המורכבים והרגישים שביצע חיל האוויר הישראלי ואחד המבצעים המרתקים בהיסטוריה של התעופה הצבאית.
 
מי שיזם את המבצע היה מפקד חיל האוויר באותן שנים, האלוף עזר ויצמן, בשיתוף פעולה עם מאיר עמית, שעמד בראשות המוסד באותם ימים. השניים רקמו במוחם מבצע מיוחד להבאתו ארצה של מטוס מיג 21 - מטוס יירוט סובייטי חדיש בעל מעטפת ביצועים מרשימה ולא ידועה גם למדינות נאט"ו.‏ לאחר פעילות מאומצת שבה השתתפו יעקב נמרודי, אז ראש שלוחת המוסד בטהרן, ואיש המוסד יוסף שמש, אותר מוניר רדפא, טייס עיראקי מתוסכל שקידומו נבלם על אף היותו טייס מוערך עקב היותו נוצרי, ששאף להגר למדינה מערבית. רדפא היה מוכן לערוק לישראל תמורת 50 אלף דולר‏, ובתמורה לסיוע בהברחת משפחתו מעיראק לישראל. 
 
ב־14 באוגוסט 1966 יצא רדפא עם מטוסו בדרכו לישראל, אך נאלץ לחזור לבסיסו עקב תקלה טכנית. ב־16 באוגוסט המריא שנית מבסיסו, ובתוך כשעה הגיע למרחב האווירי הישראלי. עם חדירתו של רדפא למרחב האווירי הוזנקו מולו מפקד טייסת מיראז'ים רן פקר וסגנו שמואל שפר, שקיבלו הוראה שלא לפתוח באש על מטוס האויב וליוו אותו עד לנחיתה. המטוס נמצא עד היום במוזיאון חיל האוויר בחצרים.


צילום: עמוד הפייסבוק של חיל האוויר