זה כבר הפך לשגרה: התמונות של זירות פיגועי דקירה ויידויי אבנים, ולעומתן התמונות של כוחות צה”ל שניצבים מול המחבלים ומנסים לסכל את הפיגוע הבא. קשה להישאר אדישים בתמונות האלו למראה השיער הארוך והאסוף בגומייה המשתלשל מתחת לחלק מהקסדות, או למבנה הגוף הנשי המבצבץ מבעד לאפודי המגן. כבר לפני יותר משנה התפרסמה סרן אור בן יהודה, מפקדת פלוגה בגדוד קרקל, כמי שתחת אש מקלעים ונ”ט הצליחה באומץ לב לסכל כניסת מחבלים מגבול מצרים לישראל. על תפקודה קיבלה בן יהודה ציון לשבח.
לאחרונה נראה שבן יהודה אינה חריגה בנוף הצה”לי. יותר ויותר צעירות מבקשות לשרת בגדודים הקרביים המעורבים, שבהם משרתים בצוותא לוחמים ולוחמות, ומעוניינות לקחת חלק באבטחת אתרים נפיצים, בהתמודדות עם מפרי סדר ובביצוע מעצרים של פעילי טרור. בסוף חודש ספטמבר עלתה לכותרות סמלת קרן פלדמן, לוחמת מג”ב, כאשר השתלטה על ערבי תושב מזרח ירושלים שהתיז גז מדמיע על מאבטח במהלך סיור בעיר העתיקה. תעוזה יוצאת דופן הפגינה בחודש שעבר גם רב”ט ליחי מלכה, לוחמת מגדוד קדם של פיקוד העורף, כאשר ירתה למוות במחבל עם סכין שדקר שניות קודם לכן את חברתה לפלוגה, דקלה מגידיש, בכיכר אדם בבנימין. שבוע אחר כך הצליחה סמ”ש א’, לוחמת מג”ב, לסכל פיגוע דריסה בצומת תפוח, למרות מעצור שהתגלה בנשקה. קשה גם לשכוח את החיילת שנדקרה בראשה בחודש אוקטובר בעת שהמתינה לאמה ליד מגדלי עזריאלי, ואף ששכבה פצועה על הקרקע נלחמה בניסיונות של המחבל לחטוף את נשקה.
סמ"ש א' שסיכלה פיגוע בצומת תפוח. צילום: חטיבת דובר במשטרה
בצה”ל מודעים למגמת העלייה במוטיבציה בקרב בוגרות תיכון המיועדות לשירות סדיר. מנתוני צה”ל, עולה כי בחודש יולי השנה התגייסו כ־550 לוחמות, עלייה של 60% לעומת המתגייסות לאותו מחזור אשתקד. לנוכח הביקוש, נפתח באוגוסט השנה גדוד מעורב חדש, הנקרא ברדלס, שאמון על הביטחון השוטף בגבול שנפרס לאורך הערבה, ועל פי התוכניות הצה”ליות אמור להיפתח גדוד נוסף בעוד כמה חודשים. בינתיים, לצד ברדלס הצעיר וקרקל הוותיק, פועלים כיום גם גדוד אריות הירדן, הממוקם בבקעת הירדן, וכן ארבעת גדודי הנפה הסדירה של פיקוד העורף, התופסים בשנה האחרונה את גזרת אזור יהודה ושומרון.
“ערך מוסף"
ארבע שנים חלפו מאז התבטא האלוף לשעבר ויו”ר דירקטוריון חברת החשמל בהווה, יפתח רון־טל, נגד הרחבת שירות הנשים בצה”ל ושילובן ביחידות מבצעיות בנימוק שלא כל תפקיד מתאים להן, והדבר עלול לפגוע בביטחון המדינה. לו היה חוזר היום על דבריו בפני הלוחמות הרבות המחזיקות קווי גבול, מבצעות מעצרים ומסיירות באזורי עימות, מן הסתם היה זוכה לקיתונות של רותחין.
את השירות הקרבי המשולב ייסד קרקל, שהוקם בשנת 2000 על ידי בני גרעין כפלוגה ניסיונית. כעבור ארבע שנים הוכר קרקל כגדוד, ושיעור הלוחמות המשרתות בו גבוה משיעור הלוחמים. כמה שנים אחר כך אימץ פיקוד העורף את אותו מודל, וב־2013 הוקמה הנפה הסדירה המאחדת תחתיה ארבעה גדודים מעורבים. לסג”מ אילנית ואקיל (21), כדורגלנית לשעבר במכבי חדרה המשרתת כמפקדת מחלקה בגדוד שחר של פיקוד העורף, לא היו התלבטויות כאשר בחרה בחיל המסמל עבור רוב האזרחים את מבצעי החילוץ וההצלה במדינות זרות מחד, ואת ימי חלוקת מסכות האב”כ מאידך. “עם הגיוס ידעתי שאני רוצה לקחת חלק בפעילות ביטחון שוטפת, אבל חיפשתי גם ערך מוסף”, היא מבהירה. “בפני עמדו כמה אפשרויות, כולל קרקל ומיונים לקורס טיס, והבחירה בנפה הסדירה התקבלה בזכות העובדה שהגדודים לא נמצאים במקום קבוע אלא נעים ברחבי הארץ, וכן משום שמעבר לייעודים הצבאיים הרגילים, פיקוד העורף עוסק גם במגוון פעולות מול האוכלוסייה האזרחית”.
כיום משרתת ואקיל באזור יהודה ושומרון והיא מפקדת על מחלקה בת כ־20 לוחמים, שבה שתי לוחמות. לפני כחודשיים היא הובילה את חייליה לפעילות לילית באחד הכפרים הפלסטיניים במטרה לעצור מבוקש החשוד בכמה הפרות סדר. “הלכנו שישה קילומטרים עם כל הציוד והפק”ל, והתמלאתי גאווה כשהסתכלתי לאחור וראיתי שאני זו שמובילה אחרי שני טורים בדרך למשימה ביטחונית”, היא מספרת.
כיצד מגיבים הלוחמים כשמפקדת היא זו שצועדת בראש?
“אני מניחה שבהתחלה הייתה להם קצת אי נעימות, אבל זה נעלם במהרה. אל תיתני למראה החיצוני שלי להטעות אותך. הלוחמים מבינים שאין הבדל ביני לבין כל מפקד מחלקה אחר. אני יכולה לאכול אותם בלי מלח במסעות ובפעילות הפיזית”.
מה חשבת על פעולתה של ליחי מלכה מגדוד קדם המקביל אלייך?
“אני גאה בכל לוחמת שמצליחה לסכל פיגוע או לחסל מחבל, אבל אני לא מספרת כל היום כמה הן תותחיות. תביני, זה התפקיד שלנו, ולמשימות האלה ליחי ואנחנו הוכשרנו. לדעתי, התקשורת מדגישה מדי את העובדה שלוחמות מסכלות פיגוע או מפקדות על אירוע של פעילות חבלנית עוינת. אני מבינה שבנות עם נשק, וסט קרבי וקסדה לא היו מחזה נפוץ לפני כמה שנים, אבל מבחינתנו זה טריוויאלי. בעינינו, אין הבדל בין בנים ובנות המשרתים בגדודים ואין שום מניעה שנבצע את אותן משימות בדיוק”.
עם זאת, נשים עדיין לא לוקחות חלק בשדה הקרב ולא לחמו בין הסמטאות של עזה במבצע צוק איתן.
“אל תדאגי, גם זה יגיע. זה יהיה השלב הבא של צה”ל”.
“הבנות נמצאות בחזית כבר יותר משנה וחצי”, טוענת גם סמלת אורטל פולק (20) מגדוד קרקל. פולק חלמה להתגייס לגדוד מאז הייתה תלמידת בחטיבת הביניים, אף שכל חבריה בחרו בשירות שאינו קרבי. כיום היא משרתת בגבול ישראל־מצרים, גזרה שהפכה חמה לנוכח כניסת לוחמי דאע"ש לסיני, ועם ההתרסקות המסתורית של המטוס הרוסי לפני כשבוע וחצי. “אחת הלוחמות בגדוד שלי סיכלה פיגוע באוטובוס לפני כשנה ולנו זה מאוד טבעי לקחת חלק בפעילות מול מחבלים”, אומרת פולק. “זה לא שהבנות הפכו פתאום לקרביות, אלא המצב הביטחוני הנוכחי העלה לתודעה את הפעילות של הלוחמות”.
“שלוש שנים ללא שינה"
גדוד אריות הירדן הוקם לפני כשנה כתואם של גדוד קרקל. רב”ט כרמל ארובס (20) התגייסה למחזור הראשון שלו. “הייתי אמורה להתגייס בכלל כלוחמת לקרקל, אבל כשבוע לפני הגיוס צה”ל הודיע על פתיחת הגדוד החדש”, היא מספרת. “עברתי הכשרה של שמונה חודשים ביחד עם לוחמים, ומיולי השנה אנחנו תופסים קו באזור יהודה ושומרון. הפעילות שלנו כוללת עמידה במחסומים, סיורים על הגדר וביישובים היהודיים, וגם מעצר של מחבלים”.
קרן פלדמן עם השר ארדן. צילום: חטיבת דוברות המשטרה
חששת בעת המעצר הראשון?
“ממש לא. היו איתי הלוחמים שמשרתים איתי בשנה האחרונה ואני סומכת עליהם. אני זוכרת שהגענו לכפר ערבי באמצע הלילה והתפרסנו בחוץ. כשדפקנו על הדלת המבוקש פתח אותה ונראה מופתע. נכנסתי לתוך הבית וביצעתי סריקה ואחר כך עמדתי ליד הנשים. לא דיברתי איתן, רק שמרתי עליהן ושימשתי ככוח חיפוי. בדרך חזרה חשבתי כמה זה מוזר שאני משתתפת בכאלה פעילויות ביטחוניות והתגאיתי בעצמי”.
במהלך המעצרים חושבים על האפשרות להיפגע?
“אני לוקחת בחשבון שיכולים לירות בי, אבל לא חושבת על זה. הדאגה שלי היא לבצע את המשימה ולא אם אחטוף כדור. אגב, לא פחות חשובים ממעצרים הם הסיורים שסביב היישובים. אני יודעת שהתושבים סומכים עלינו ובזכותנו הם מרגישים בטוחים”.
איך מתייחסים אליכם המבוקשים ומפרי הסדר?
“לא הרגשתי יחס מזלזל, אולי אפילו להפך”.
“מעולם לא הסתרנו את השיער מתחת לקסדה ולא פעם ראיתי את המבטים וההתלחשויות של הפלסטינים בעת אירועים של זריקת אבנים”, מוסיפה ואקיל. “אני חושבת שהיום הם כבר רגילים לראות אותנו, ובעיניהם אנחנו פשוט חלק מצה”ל”.
טוראית נוף מלכה (19), שהייתה שחקנית כדורגל בבני אילת, חשבה בתחילה להתגייס לקרקל, אולם כשהוצע לה לשרת בגדוד ברדלס, הפועל בערבה, היא השיבה בחיוב. “אין יותר כיף מלדעת שאני אמורה לשמור על הבית באילת”, היא אומרת. “העובדה שמדובר ביחידה חדשה מעצימה את ההתלהבות כי אני חלק מההקמה של הגדוד, והמחזור שלנו הוא שיתווה את הדרך לדורות הבאים”. מלכה טרם התמודדה עם אירועים ביטחוניים קיצוניים, אולם היא מצהירה כי אינה מעסיקה את עצמה באפשרות שתיפגע.
כשאת שומעת שלוחמת נדקרה על ידי מחבל, זה מרתיע?
“להפך, זה רק גורם לי לרצות לתת מעצמי יותר. כשהתגייסתי, אמא שלי אמרה לי תודה על שלוש שנים ללא שינה. היא עוד לא מתארת לעצמה שזה ייקח הרבה יותר כי כבר החלטתי שאצא לקצונה ואחתום קבע”.
איך הדינמיקה בין הבנות לבנים בברדלס?
“האווירה מצוינת ויש תחושה שכולם שווים. בשבוע שעבר עברנו מסע קשה בצפון וטיפסנו על הר מאוד תלול. כשהסתכלתי על אלה שסייעו לחלשים יותר, ראיתי שאין הבדל. היו בנות שדרבנו בנים ולהפך”.
אף שהן לוחמות לכל דבר ועניין, נראה שוואקיל, פולק, ארובס ומלכה חפות ממאבקי היוקרה המאפיינים לעתים את לוחמי יחידות השדה. “בעיני זה לא מובן מאליו שיש בנות שרוצות להפוך ללוחמות שטח ומוכנות לשרת במשך שלוש שנים”, אומרת ארובס. “אני מניחה שזו הסיבה שיש בינינו הערכה ללא קשר לגדוד או לחיל”.
מהי הסיבה שבוגרות תיכון שואפות היום יותר מתמיד לשרת כלוחמות?
“אני חושבת שזה הרצון להוכיח את עצמנו ולהראות שאין הבדל בין המינים. אם אנחנו מסוגלות להיות לוחמות טובות, אז מדוע שלא נעשה את זה? מי אמר שצריך להשאיר את הזירה הזאת רק לבנים? הרי יש גם בנות שהן ציוניות ומוכנות להשקיע בשירות צבאי משמעותי. לדעתי המגמה הזאת רק תלך ותגבר”.
בתור לוחמות, יש בעיניכן תפקידים צבאיים שהם מחוץ לתחום?
“לא”, הן עונות במקהלה, וסג”מ ואקיל נזכרת כי אין עדיין חיילות המשמשות כלוחמות ביחידות מסתערבים.
“מה, בת לא יכולה לעשות תפקיד כזה?” אומרת ארובס. “זה נשמע לי הכי מגניב ומספק”.