אתגרי העתיד: הכירו את לוחמי הסייבר של אגף המודיעין

ההחלטה על דרכה העתידית של חטיבת המודיעין בצה"ל היא אחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת כיום מערכת הביטחון, בעיקר לנוכח הגבולות המתוחים של מדינת ישראל מצפון ומדרום וארגוני הטרור שמאיימים עליה. כתוצאה מכך, בצה"ל כינסו בחודשים האחרונים את ראשי הזרועות בחטיבת המודיעין וחילקו אותם לחמש קבוצות עבודה. כך נולדה תוכנית העתיד “גשרי ברכה", שנועדה למקסם את פעילותה של חטיבת המודיעין – גם בתחום איסוף המידע וגם בשיקוף תמונת המציאות המדויקת ביותר.
 

האתגר הראשון שעומד בפני אגף המודיעין, גוף מודיעין מהמובילים בעולם, הוא אתגר כוח האדם. על מנת להתמודד עם תופעת בריחת המוחות, כאשר אנשי מודיעין רבים בוחרים להמשיך את דרכם בחברות סייבר, בין היתר בעקבות האתגר האזרחי, התגמול הגבוה יותר ואופי המערכת, בוחנים היום בצה"ל מודל קבע מיוחד לאנשי המודיעין, שיאפשר להם להתקדם בקצב מהיר בדרגות ובשכר, כמו גם מתן הכשרה בסיסית שתוכר בגמולי השתלמות ואפשרות לצאת לאזרחות במהלך השירות, להיחשף לעולם ההייטק ולאחר מכן לחזור לצבא. מודל זה דומה באופיו למודל הכשרת קציני רפואה.
 

האתגר השני שבפניו עומד אגף המודיעין הוא עולם הסייבר. ישראל הפכה למעצמה בתחום ונחשבת אחת המובילות בעולם. אלא שבצה"ל מודים כי האתגר הגדול הוא לשמר את היתרון לאורך זמן.
 

האתגר השלישי הוא לדעת להתנהל מודיעינית בעולם המורכב שבו אנו חיים. האתגר הרביעי, שאותו צה"ל מגלה בשנים האחרונות, הוא אתגר הביג דאטה. בעולם שבו כמות המידע היא אינסופית ותעבורת הנתונים כוללת מיליוני מסרים שחולפים בכל יום ברשתות החברתיות, למשל בפייסבוק, בטוויטר, בוואטסאפ ובסמסים, ישנו צורך במערך שיעבור על המסרים הללו, יאסוף מידע ויזהה בהם את אלה שמכילים פוטנציאל לביצוע פעולת טרור.

 
 

ב־29 בינואר 2004 בוצעה עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין ארגון חיזבאללה, שיצאה לפועל לאחר משא ומתן ארוך. בתיווכו של ראש המודיעין הגרמני הוטסו לגרמניה גופות שלושת החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד, שנחטפו בהר דב בשנת 2000, ושל הקצין במילואים אלחנן טננבוים, שנחטף והיה בשבי חיזבאללה.

בתמורה שחררה ישראל 400 מחבלים פלסטינים והטיסה לגרמניה 36 בני לאומים אחרים, רובם לבנונים; בהם מוסטפא דיראני והשייח' עבד אל־כרים עובייד, אשר הוחזקו עד אותה עת כקלפי מיקוח להחזרתו של רון ארד, והטרוריסט הגרמני סטיבן סמירק. אירוע החטיפה עצמו התרחש בצהרי יום שבת, 7 באוקטובר 2000, בסמוך לשעה אחת בצהריים. 
 

חוליית מחבלים של חיזבאללה תקפה רכב סיור לא ממוגן שביצע סיור לאורך גדר הגבול בגזרת הר דב, בקרבת הכפר שבעא. ברכב הסיור היו סמ"ר אברהם וסמ"ר אביטן, לוחמי גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית, וסמ"ר סואעד, נהג השייך לחטיבה המרחבית. בעת שרכב הסיור עבר בסמוך לשער שבעא, הופעל נגדו מטען רב עוצמה, ולאחר מכן פרצו מחבלי חיזבאללה שארבו בסמוך את שער הגבול באמצעות מטען חבלה, חדרו לשטח ישראל וגררו מתוך רכב הסיור הפגוע את החיילים, שהיו פצועים או מתים, לג'יפ ריינג'רובר שהמתין להם בתוך שטח ישראל, ומיד לאחר מכן פתח בנסיעה לתוך לבנון. ב־29 באוקטובר 2001 הודיע ראש אכ"א האלוף גיל רגב כי על סמך המידע שברשות צה"ל החיילים אינם בין החיים. 

השבוע הועברה באופן רשמי עוצבת הפלדה מפיקוד המרכז לפיקוד הדרום. הטקס התקיים באתר יד לשריון בלטרון. במקביל נקלטה חטיבת גבעתי תחת עוצבת הפלדה. הכפפת העוצבה היא צעד משמעותי, ואחד הראשונים בהוצאה לפועל של התוכנית הרב־שנתית "גדעון", שעליה הכריז הרמטכ"ל עם כניסתו לתפקיד. "האוגדה היא אוגדה סדירה, אוגדת הכרעה רב־זירתית, גמישה, בעלת עוצמה, יודעת לבצע קרבות הגנה והתקפה בכלל זירות הלחימה, לבצע תמרון לעומק שדה הקרב ולהפעיל אש בשטחים מורכבים מול אתגרים קיימים ומתהווים על גבולותיה של ישראל", אמר אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר.

חטיבת הצנחנים הציגה השבוע כמה שינויים בהכשרת הלוחמים שלה. החל מהשנה, בסיס האימונים של החטיבה שם דגש רחב על אימוני קרב מגע וירי בטווח קצר, וגם מסע הכומתה הוארך ב־15 קילומטרים. בעבר תרגלו הטירונים רק לחימה בצמדים ומעלה, אך מחזורי הגיוס האחרונים כבר מתרגלים אימוני פרט יחידניים, שבהם כל אחד מהחיילים נאלץ להתמודד לבדו עם משימות שונות.