ערפל קרב: הדילמות המוסריות והחששות של החיילים שנלחמים בטרור

“מה אני אמור לעשות מחר אם אני נתקל באותה סיטואציה?" תוהה כעת סמל מ’, לוחם בגבעתי. “המפקדים אומרים להיצמד לפקודות ולהוראות הפתיחה באש, אבל בזמן אמת יש גם את הרגש והפחד והחשש האמיתי, ופה נשאלת השאלה: האם אני בכלל יכול להחליט בלי לחשוש מה יקרה לי? אנחנו שומרים בפילבוקסים שפעם היו כתובות עליהם ססמאות של ‘עד מתי אוגוסט’, ואילו כיום יש כאן ערמות של כרטיסי ביקור של עורכי דין. אתה מגיע למשמרת, וכל כמה ימים מגיע עורך דין אחר ששם פה חבילה של כרטיסי ביקור. וכן, גם אני הכנסתי אחד לארנק".

תחושת הבלבול ששוררת כעת בקרב חיילים נובעת מההחלטה לעצור את החייל מחטיבת כפיר, שירה לפני כשבוע וחצי במחבל מנוטרל ששכב על הקרקע, ולפתוח נגדו בחקירה בחשד לרצח. ביום חמישי האחרון הוחלט לשנות את החשד להריגה.
 

מראה החייל, שהובל באזיקים לבית הדין הצבאי, קומם רבים בציבור ועורר בקרבם את התחושה שמפקירים אותו ולא נותנים לו גיבוי. זאת בנוסף לעובדה שרבים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית גינו את פעולת החייל, שלכאורה חרג מהוראות הפתיחה באש. כך למשל, ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי מעשהו “לא מייצג את ערכי צה"ל"; שר הביטחון משה יעלון כינה אותו “חייל שסרח ולא גיבור"; ודובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז אמר ש"מדובר באירוע חמור מאוד". התקרית העלתה לכותרות גם את אמירתו בעבר של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ש"אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה בת 13 עם מספריים".
 

הגינויים הללו יצרו כאמור תחושה בקרב רבים שמערכת הביטחון הפנתה עורף לחייל ששירת בה. כך למשל, השר נפתלי בנט תהה “האם חייל יכול להפוך לאויב האומה?". השרה איילת שקד טענה מצדה כי “הקיזו את דמו של החייל ועשו לו משפט שדה", וח"כ אורן חזן (הליכוד) אמר ל"מעריב המגזין" כי תא"ל אלמוז צריך “להניח את המפתחות וללכת הביתה". המתקפה על ראשי מערכת הביטחון התבטאה, בין היתר, בחילופי דברים קשים ברשתות החברתיות, בתליית כרזות של רא"ל איזנקוט בדמות המלך אחשוורוש ברחבי תל אביב, בהצפת עמוד הפייסבוק של תא"ל אלמוז בפוסטים זועמים, בהפגנות מול בית הדין הצבאי, בקריאות להדחת המפקדים בשטח ועוד.

 

בצה"ל הודו בימים האחרונים שאינם זוכרים מתי בפעם האחרונה נערכה מתקפה פוליטית עזה כל כך נגדם. “מתי פעם שמעת חבר כנסת קורא לקצין בכיר להניח את המפתחות?" אומר גורם בצה"ל. “משהו כאן נשבר ואי אפשר להתכחש לזה". 
 

בעקבות הסערה, שחלחלה כאמור לשורות הלוחמים בשטח, הוציא בשבוע שעבר הרמטכ"ל איזנקוט איגרת לחיילי צה"ל שבה ניסה לחדד את נוהלי הפתיחה באש ואת ערכי צה"ל ולהרגיע את הרוחות. "צה"ל מפקיד בידיכם את האחריות למלא את המשימה להגן על המדינה", כתב. "המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים".
 

האיגרת הופצה לכלל היחידות, והמפקדים התבקשו לקיים שעת שיחת יחידה שבה כל חייל יקרא את האיגרת ויתנהל דיון בנושא.

המחלוקת הציבורית לגבי מעשה החייל מתבטאת גם בקרב חיילי צה"ל עצמם. “הייתי בסיטואציה הזו כמה פעמים ואני אומר לך שהחייל טעה", טוען רב"ט י’, חייל בחטיבת כפיר. “אסור היה לו לפתוח באש. זה נוגד את הפקודות. כל הקטע של מטען על המחבל זה קשקוש אחד גדול. בחיים לא הזמנו חבלן לשטח. המפקד מתקרב לגופה, סורק אותה ומודיע אם יש מטען או לא".
 

“מצד אחד אני מבין את החקירה", טוען מצדו סמל א’. “מצד שני, דיברו בהתחלה על חשד לרצח. לא הגזמנו? לא נסחפנו? מה זה צריך להיות? זה חייל. זה גיבור ישראל. אם אני אחוש בסכנת חיים, אני אירה בדיוק כמו שהוא ירה. מי יכול לשפוט את התחושה שלי? מה זה השטויות האלה? צריך לשחרר אותו מיד ולתת לו צל"ש". 

 

“חייל כיום חשוף לשני סוגי סיכונים הפוכים: לירות ובדיעבד יסתבר שלא נכון היה לירות כי הוא פגע באזרח חף מפשע, או הסכנה ההפוכה שבה תהסס אם לירות, לא תירה, ובדיעבד התוצאה יכולה להיות קטלנית לא פחות", טוען אלוף (במיל’) גיורא איילנד, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל וכראש המועצה לביטחון לאומי. “לא יכול להיות רצפט חד־משמעי, ויש מתח מאוד גדול בין שני המצבים. המעבר ממצב של לא רק שמותר, אלא שצריך לירות על מנת להרוג, ובין מצב שבו מחבל מנוטרל ומעכשיו לא יורים בו – הוא מעבר די קיצוני ובהחלט יכול ליצור בלבול. אנחנו חיים במציאות מאוד מורכבת והמעברים מאוד חדים. אבל אמות המידה הן מספיק בהירות. כמובן שמה שלא עוזר הוא כשכל הנושא הופך לדיון של ניגוח פוליטי במקום לדיון מקצועי וערכי בצבא. אחרי החשיפה לתקשורת ולרשתות החברתיות, חיילים יכולים לצאת מבולבלים. ‘האם מה שיותר נכון זה מה שהדריכו אותי המפקדים או מה שקראתי בטוקבק האחרון?'. אחד הדברים שמצופים ממפקדים הוא לעשות המון ניתוחי אירוע ולנסות להגיע להבנות טובות של מה מצופה מהחייל".
 

בדיון ברשתות החברתיות נמתחה גם ביקורת על הוראות הפתיחה באש ונשמעו קריאות לשנותן. “אנחנו רואים את הרשתות ואנחנו לא אטומים", טוען כעת גורם בכיר בצה"ל. “אנחנו לא נפקד על הצבא דרך הרשתות החברתיות. לא נכתוב את הוראות הפתיחה באש בעזרת פייסבוק או טוויטר. לכן אנחנו מטפלים באירוע בצורה מאוד פשוטה. זה אירוע שבו חייל עשה מעשה שלא ייעשה, וכל המפקדים בשטח קבעו את זה בגרסה אחידה. עשינו תחקיר, סיכמנו אותו, ואנחנו מדברים על זה עם החיילים שלנו. אנחנו כן מבינים שזה אירוע חריג, זה לא מה שקורה בדרך כלל, ולכן מכל דבר כזה צריך ללמוד ולקבוע גבולות גזרה. אנחנו צריכים כצבא וכמדינה לזכור שאנחנו לא רוצים לירות למוות במחבל ששוכב על הרצפה, גם אם זה לא מקובל על הגולשים או על פוליטיקאים מסוימים. אני לא רוצה להיות בצבא שבו החיילים יורים במחבלים ששוכבים על הרצפה והם בחיים. בצה"ל יש נורמות אחרות ולא נוותר עליהן. אנחנו מבינים שבעם ישראל לא אוהבים לראות חייל מובל באזיקים. אנחנו הראשונים שנרצה לראות אותו זכאי. מבחינת התחקיר בשטח, הוא טעה, ואת זה קבעו באופן חד־משמעי כל המפקדים בשטח".
 

"אם על כל אבן שיזרקו עלינו נפתח באש, יהיה פה רצח עם" אומר גורם צבאי. "צה"ל הוא לא רק צבא מוסרי, אלא צבא שיודע להכיל ולספוג ולהתנהג על פי חוקים ופקודות, לא רק שנכתבו בדם, אלא שנכתבו על פי החוק הבינלאומי. אתה באמת חושב שעל כל אבן שמשליכים עלינו אנחנו נירה כדור בראש?".