מבצע החזרת הציוד שנפתח לפני עשרה ימים בצה"ל נחשב עד כה להצלחה גדולה. אלפי פריטים, חלקם מבצעיים ובעלי ערך רב, כבר הוחזרו, ובצה"ל מדווחים על שיתוף פעולה פורה של הציבור. במסגרת המבצע, שיסתיים ב־15 באפריל, ניתן יהיה להחזיר אמצעי לחימה וציוד צבאי בלי להזדהות או להיענש, וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חתם על צו מיוחד הפוטר מעונש בתקופת המבצע.
"לאחר הערכת מצב הוחלט לקיים את המבצע - גם משום שאנחנו אחרי שני מבצעים צבאיים, עמוד ענן וצוק איתן, וגם בעקבות ארגון מחדש של יחידות שחלקן נסגרו", אומר ראש חטיבת לוגיסטיקה בצה"ל, תא"ל יורם אזולאי. "החזקת ציוד צבאי היא עברה על החוק ועלולה להוביל לענישה. במהלך המבצע מי שיחזיר ציוד צבאי לא יועמד לדין. עם זאת, מיד בתום המבצע תוגבר פעילות האכיפה של המשטרה. המטרה היא להרחיק ציוד צבאי, בוודאי כזה שיכול להגיע לגורמי פח"ע ולגורמים פליליים".
על פי נתוני צה"ל, מאז החלו הפרסומים לקראת המבצע הוחזרו בידי אזרחים 160 כלי נשק שונים, 500 אלף פריטי תחמושת, 300 רימונים, 700 עזרי פירוטכניקה, 90 אמצעי ראייה, 7,000 פריטי ציוד אישי ו־500 אמצעי חבלה. בניגוד לדיווחים, לא הוחזר ג'יפ. "מי שירצה להחזיר אמצעי לחימה שיש בו סכנה בטיחותית, יוכל ליצור קשר עם המוקד הטלפוני שנפתח לטובת המבצע, במספר 9272*, וגורמים צבאיים יגיעו אליו וייקחו את אמצעי הלחימה, כמובן בלי לחשוף אותו לחומרת העברה", מבהיר תא"ל אזולאי.
הפעם האחרונה שבה נערך מבצע כזה הייתה לפני שמונה שנים. "אנחנו מעריכים שלא מעט ציוד נמצא אצל האזרחים", מספר תא"ל אזולאי. "במבצע האחרון חזר לא מעט ציוד בסך כולל של 7 מיליון שקל, שמתוכם חזר לשימוש ציוד בשווי 4.5 מיליון שקל". לפי ההערכות בצה"ל, עד סוף המבצע יוחזר עוד ציוד רב שיעלה על כמות הציוד שהוחזר במבצע הקודם.
חוכמת ההמון
בדובר צה"ל פתחו השבוע בפרויקט חוכמת המונים וקראו לציבור הרחב להשתתף ולהשפיע על האופן שבו צה"ל נתפס בקרב הציבור. "בפרויקט אנו פונים אליכם לייעץ לנו במגוון סוגיות ונושאים הקשורים לצה"ל", נמסר מדובר צה"ל. "אנו מאמינים שאתם תוכלו לספק לנו נקודת מבט נוספת על צה"ל ועל האופן שבו הוא נתפס בחברה, שכן הדעה הקולקטיבית של כולכם תהיה חזקה יותר מדעת יחיד". מי שיבחרו להיכנס לקבוצה יקבלו מיילים עם שאלות בנוגע לסוגיות שונות. התשובות ישמשו כלי ייעוץ והמלצה עבור דובר צה"ל.
הסוף לניירת
כחלק מהרצון לצמצם את הביורוקרטיה בצבא ולעבור למערכות דיגיטליות, בוטלו כמעט מחצית מטופסי השלישות במהלך החודשים האחרונים, ועד סוף השנה צפויים להתבטל 85% מהטפסים. "במצב הקיים נדרשת חתימה על מסמכים, כלומר נדרשת גם הגעה פיזית למקומות ולמשרדים שונים", הסביר רע"ן מערכות מידע במחלקת המשאבים, התכנון והבקרה באכ"א, סא"ל אמיר מילס. "תהליכי האישור והבקשות של טפסים הפכו ארוכים מאוד, ואנחנו רוצים לחסוך אנרגיות מיותרות לאזרחים ולחיילים שלנו".
השבוע לפני
היירוט הראשון של מערכת כיפת ברזל, 7.4.2011
השבוע לפני חמש שנים צוין יום היסטורי במערך הגנת השמיים של חיל האוויר כאשר מערכת כיפת ברזל ביצעה לראשונה יירוט מוצלח של רקטת גראד שנורתה לשטח מדינת ישראל. היירוט התבצע ב־7 באפריל 2011, לאחר שהמערכת זיהתה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון. זיהוי המיקום המדויק של נקודות השיגור בידי המערכת אפשר לחיל האוויר לתקוף את החוליות המשגרות.
כיפת ברזל היא מערכת הגנה אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח ומטוסים ללא טייס, שפותחה ומיוצרת בישראל בידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. היא מיירטת רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, והיא פועלת ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגלת להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס לא מאוישים הטסים עד גובה של עשרה קילומטר. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.
מערכת כיפת ברזל נכנסה לפעילות מבצעית, שנקראה באופן רשמי "ניסוי מבצעי", בסוף מרץ 2011, אף שהפיכתה למבצעית טרם הושלמה באופן מלא. במערכת הביטחון הודו אז כי נותרו עוד כמה שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציב את המערכת.