חיל האוויר סיים לאחרונה תרגיל בינלאומי משותף עם חיל האוויר האמריקאי והיווני בשמי יוון. במסגרת התרגיל אפשר היה לצפות מקרוב באופן שבו מטוס נחשון, מטוס הסיור והבקרה של החיל, אוסף מודיעין בגובה של 42 אלף רגל.
מטוס הסיור והבקרה של חיל האוויר עוצב במקור כמטוס מנהלים ונרכש על ידי חיל האוויר הישראלי בשתי תצורות שונות: מטוס מודיעין אווירי ומטוס מכ"ם. המטוסים עוברים הסבה ומותקנים בהם מכ"מים לצורך איסוף מידע, פרי פיתוח ישראלי. רבות מיכולותיה המגוונות של מערכת המודיעין האלקטרוני שקיימת על המטוס, ומהווה מכלול המשימה שלו, אינן מותרות לפרסום בשל הרגישות המבצעית הגדולה והחלק האינטגרלי שהיא תופסת במעגלי הביון והביטחון.
על פי נתונים רשמיים של חיל האוויר, המטוס יכול להגיע למהירות של 904 קמ"ש, לטווח 12,501 ק"מ ולטוס בגובה משימתי של 42 אלף רגל. למטוס מערכת לאיסוף "מודיעין אותות", מערך אנטנות וחיישנים, מערכות שליטה, בקרה ומכ"ם שמסוגל לנהל מאות מטרות ומטוסים.
“הייעוד של טייסת נחשון, המפעילה את מטוסי הנחשון, הוא מודיעין בעומק האויב בזירות הפחות קרובות של מדינת ישראל”, מסביר סא”ל ר’, מפקד טייסת הנחשון והטייס בתרגיל ביוון. “הטייסת מיועדת לעבוד במרחקים גדולים. אנחנו העיניים והאוזניים של חיל האוויר בטווחים הרחוקים יותר. התפקיד שלנו הוא לשמוע ולראות את מה שחיל האוויר צריך כדי לפעול. בפעילות שלנו כאן, בתרגיל הבינלאומי, אנחנו נדרשים לתת את תמונת הקרב בגובה רב. אנחנו חוברים לטייסים שתוקפים וצריכים לספק להם את התמונה שאין להם. אנחנו נותנים את המודיעין, מכוונים אותם נגד סכנות ואל מטרות התקיפה”.
מטוס נחשון נקלט בחיל האוויר לפני 11 שנה. מאז ניהלו המטוסים שורה של טיסות מבצעיות ומסווגות, ואף השתתפו כמטוסי תובלה
במשימות הומניטריות.
מטוס זה הוא היחיד בחיל האוויר שמטיס בקרי שליטה. המצטיינים שבתחום נבחרים לעלות על המטוס ולסייע בביצוע משימת איסוף המודיעין אחרי שנתיים של פעילות על הקרקע. סרן ד’ היא אחת מהן. “80% מהמשימה היא שלנו, בקריות השליטה”, היא מסבירה, “אני כבקרית רואה את התמונה המלאה, והתפקיד שלי הוא להראות אותה לטייס, כי הוא נמצא בקוקפיט ורואה תמונה חלקית. אני מזהירה אותו מסכנות, מראה לו מטרות. זה שילוב של טכניקה יחד עם תעדוף של קשב. מעבר לאיסוף המידע מהצוות במטוס ומהיבשה, אני צריכה גם לתעדף את המידע שהטייס מקבל מהתמונה. יש הרבה עומס קשב שמחייב עבודת צוות”.
בסיומו של התרגיל בשמי יוון נרשם יתרון ברור לטייסי חיל האוויר על פני האמריקאים והיוונים. בתחקירים שהתבצעו לאחר מכן עלה בבירור כי אחת הסיבות להצלחה היא פעולת מטוס הנחשון.
כתבה נרחבת על התרגיל המשותף של חיל האוויר הישראלי עם חיל האוויר האמריקאי והיווני במוסף יום העצמאות של “מעריב".
חטיפת מטוס סבנה, 8.5.1972
השבוע לפני
השבוע, לפני 44 שנה, נחטף מטוס הסבנה, שיצא מבלגיה לישראל, על ידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור". המטוס שוחרר לאחר יממה בידי לוחמים של סיירת מטכ"ל.
הפרשה החלה ב־8 במאי 1972, כאשר מטוס נוסעים בלגי יצא בטיסה 571 מבריסל, עם נחיתת ביניים בווינה, לנמל התעופה לוד. בדרכו לתל אביב, כאשר על סיפונו כ־100 נוסעים, רובם ישראלים, ואנשי צוות, נכנסו המחבלים – שני גברים ושתי נשים - לשירותי המטוס והוציאו אקדחים, רימונים וחגורות נפץ. מפקד הפעולה, עלי טהא אבו סניינה, פרץ לתא הטייס והודיע לקברניט, רג'ינלד לוי, על חטיפת המטוס.
המטוס נחת בנמל התעופה לוד בשעה 17:15. החוטפים דרשו לשחרר 315 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל ואיימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו.
למקום הוקפצו לוחמי סיירת מטכ"ל, שהחלו להתכונן לפרוץ למטוס ולהשתלט על המחבלים. מי שפיקד על מבצע החילוץ היה אהוד ברק, מפקד סיירת מטכ"ל דאז. לפי המבצע, הלוחמים היו אמורים להתקרב למטוס, מחופשים למכונאים שכביכול באו לטפל במטוס. ההשתלטות תוכננה באמצעות פריצתן של חמש חוליות לוחמים למטוס.
ב־9 במאי 1972, בארבע אחר הצהריים, המבצע יצא לפועל. 16 לוחמים החלו להתקרב למטוס. ברק נתן את פקודת הפריצה באמצעות שריקה באצבעות. הצוותים פרצו למטוס וניהלו קרבות ירי עם המחבלים. החוליה בראשותו של בנימין נתניהו, אז מפקד צוות ביחידה, לכדה את המחבלת תרז הלסה. במהלך המאבק עמה נפצע נתניהו בזרועו מכדור אקדח שפלט חברו לצוות.
מרגע הינתן פקודת ה"פעל" חלפה כדקה עד שנוטרלו ונהרגו שני המחבלים ונלכדו שתי המחבלות, ובתוך עשר דקות השתלט צוות הלוחמים על המטוס ונטרל את המטענים. שתי המחבלות, רימה טאנוס והלסה, נידונו למאסר עולם, אך שוחררו ב־1983 בעסקת חילופי שבויים בין ישראל לאש”ף.