בבית הדין הצבאי ביפו התחדש הבוקר (שלישי) משפטו של החייל היורה סמל אלאור אזריה, הנאשם בהריגתו של המחבל מתל רומידה. לדוכן העדים עלה אחד הקצינים הבכירים כעד מטעם ההגנה, תא"ל במיל' שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שבחוות הדעת שלו קבע כי "היחס אל החייל שביצע את הירי בחברון מחפיר ולוקה בצביעות ובעיקר בחוסר מקצועיות. "התגובה ההיסטרית מעוררת מחשבה נוגה על יכולותינו לעמוד בלחצים. אין מחלוקת כי החייל ירה במחבל שכבר הוכיח כוונה לפגוע".
בתחילת החקירה ביקש התובע, סא"ל (מיל') נדב וייסמן, לטעון כי חוות דעת של הקצינים הבכירים נכתבו למעשה על ידי עורכי הדין של אזריה. הוא שאל את זכאי אילו חלקים בחוות הדעת שהגיש הוא כתב בעצמו ואילו נכתבו על ידי עורכי הדין. הקצין ענה כי עבר על חוות הדעת של הסנגורים ותיקן אותה: "תיקנתי כל הדברים שקשורים להוראות הפתיחה באש".
התובע: "סעיפים 1 עד 11 הם בדיוק אותו דבר של של האלוף דן ביטון".
זכאי: "לא קראתי שום דבר ממה שאמר ביטון. לא מכיר את הנאשם. אבל גם אוהב ביתר ירושלים כמו הנאשם". עם זאת, זכאי טוען כי קרא הרבה עדויות של מפקדים במשפט וראה כל הסרטונים לפני שכתב את חוות הדעת.
לאחר מכן שאל התובע את זכאי על עברו הצבאי. זכאי: "העבודה שלי קשורה לכל העניין של אירועי טרור ואיך לטפל בפצצה ומתי צריך חבלן".
לדברי זכאי, ההנחה שהמחבל הפלסטיני בזירה היה מנוטרל אינה נכונה. הוא התייחס לטענה שהחיילים בפלוגה לא תודרכו כיצד להתמודד עם איום המטענים: "הדרך הצבאית אומרת שהמפקד צריך להגדיר את רמת הסיכון הנשקפת מאויב, ופה המפקדים נכשלו שלא הציגו האיום של מטען ופיגועים משולבים".
התובע: אתה לא יודע מה היחס לגבי חגורות נפץ ב-2016?
זכאי: מתוקף תפקידי אני יודע מה האיומים והמאפיינים שלהם בכל הגזרות של מדינת ישראל כולל ירי, דקירה ומטענים. אין שום שוני בין איומים בחברון לגזרות אחרות.
התובע: אתה יודע כי הנאשם לא אמר כי הוא ראה חגורת נפץ בוודאות?
זכאי: לא קראתי שום דבר מהנאשם אבל הבנתי שהוא חשש מחגורת נפץ על גופו על שריף, שזה היה תרחיש סביר לאור המצב.
התובע: אתה מבין הבדל בין לראות מטען בוודאות לבין סיכוי לחגורת נפץ שלא רואים?
זכאי: כן, בוודאי.
זכאי: אין ספק שחיילים מוגבלים על ידי הוראות האוגדה, אבל לא היה צורך לקרוא אותן. קראתי את מה שאמרו המח"ט, המג"ד והמ"פ בעדויות שלהם, והעמדה שלהם ברורה, אלא שהיא שגויה.
סא"ל וייסמן שואל את הקצין במיל' לגבי הקסדה שאזריה לא חבש בעת הירי: האם צריך לשים קסדה כשמרגישים סכנה סובייקטיבית?
זכאי: הקסדה היא לא אינדיקציה לשום דבר. תלוי מתי בדיוק החליט החייל שיש סכנה.
עם סיום החקירה הנגדית, החלה החקירה החוזרת של ההגנה. פרקליטו של אזריה, עוד" אילן כ"ץ, הציג בפני זכאי את הסרטון מן האירוע והקצין הבכיר אמר: "אזריה פעל כמו שצריך בזמן שאף אחד אח לא שם לב למחבל. ירי אחד בראש. ראיתי בחיי אנשים שירו על מנת להרוג, כאילו בשמחה ושלא לצורך. מישהו שרוצה להרוג בצורה לא מוצדקת יורה כמה פעמים ורואים כעס בפנים שלו ויורה במרכז מסה. אזריה ירה רק על מנת להסיר את הסכנה".
לשאלת השופטים, האם ראה בסרט משהו שמפריע לו, ענה זכאי כי רואים שיש לו קור רוח בעת הירי. אין סימנים של היסטריה. הוא פועל באופן סביר. הקצין במיל' הסביר: "אזריה לא בטוח אז הוא מתקדם שני צעדים קדימה. אני לא יכול להיכנס לראש שלו, אבל על פניו, ממה שראיתי משפת הגוף שלו, אין משהו היסטרי או משהו קיצוני בהתנהלות שלו שאומר שרצה להרוג בצורה לא מוצדקת".
לדבריו, העובדה שקצין שם חייל לשמור על הפלסטיני מוכיחה שעדיין היה איזשהו חשש. גם אחרי הבדיקה הראשונית של הגוף.
עם צאתו מאולם הדיונים, אמר זכאי לתקשורת: "אני מאמין בערכי צה"ל ובבית הדין ובמפקדי הצבא וביכולת שלהם להפיק לקחים. יחד עם זאת, לאור ניסיוני הצבאי, העדויות ששמעתי והסרטים שראיתי, אני קובע שהירי של החייל הוא בטווח הפעולה הסביר של לוחם בסיטואציה מבצעית ושאין שום מקום להאשימו בהריגה. אני סמוך ובטח שבית הדין יקבל את ההכרעה הנכונה במקרה הזה".
בעדות המומחה שהגיש טרם עדותו, טוען זכאי שהתמונות העולות מן הסרטונים מוכיחות שהתביעה טועה: "העובדה שהמחבל זז ויכול היה להגיע להפעלת מטען מהווה עילה מעבר לספק סביר על קיומה של סכנה שמצדיקה פתיחה באש. כשבוחנים את מבחן הסבירות, הרי שהיה יסוד מקצועי לבצע ירי לנטרול המחבל".
בחוות הדעת שלו, הגדיר זכאי את התנהלות המפקדים בזירה "ברדק". "אין דרך אחרת להגדיר את הזירה כפי שנוהלה. שום בידוד, חיילים מסכנים את עצמם, צוותים רפואיים וחיילים אחרים. הנחיית המג"ד ממשיכה את הכשל הפיקודי. אין ואסור לפנות מחבלים בלי זיכוי חבלנים. האם יעלה על הדעת שהחייל ידע שהוא הולך לדין משמעתי ולאחר מכן יתבטא שר הביטחון, רמטכ"ל ודובר צה"ל בעניין זה - בהתבטאויות כמו 'החייל סרח, החייל התבהם'? הדברים בעיני מזעזעים. מדובר בפעילות שמחבלת ומחסלת כל אפשרות להליך שיפוט נקי".
ובתוך כך, אתמול הודיע בית הדין הצבאי כי נדחתה בקשת ההגנה לקבל את חומר החקירה בעניינו של אל"מ ישראל שומר, מפקד חטיבה מרחבית בנימין בעבר, שירה בפלסטיני שיידה סלע לעבר רכבו.
לצד זאת, בית הדין קבע כי חלקים מחוות הדעת שכתב הפרקליט הצבאי הראשי, חלקים שאינם מתוך התחקיר המבצעי, יועברו להגנה. גם במקרה של עדותו של אלוף במיל' דני ביטון ניסו בהגנה לאזכר את אירוע שומר, אולם ברגע האחרון הוחלט להסיר את התייחסות העד המומחה בנושא. אלוף ביטון סבר כי דין אזריה כדין שומר, ואף ביקר את המערכת על ההחלטות שקיבלה בתיק של שומר.
סנגוריו של אלאור, עורכי הדין אייל בסרגליק, כרמית שחיבר, אילן כ”ץ ובן מלכא, מסרו בתגובה להחלטת בית הדין: “ההחלטה מקבלת את בקשת ההגנה באופן חלקי, במובן שיימסרו חלקים מעמדת הפצ"ר, למרות סירובו, בשל הדמיון בין המקרים. ההחלטה מאפשרת להגנה לפעול על בסיס חומרים אלו ולטעון על פיהם".